ה- FDA אישר את השימוש ב- quetiapine (סרוקוואל) גם לטיפול בשלב הדיכאוני של מחלת מאניה-דפרסיה

סרוקוואל (quetiapine) תרופה לטיפול במחלת מאניה-דפרסיה ובסכיזופרניה של חברת “אסטרה זנקה” המשווקת בארץ ע”י “טבע” אושרה ע”י FDA לטיפול בשלב הדיכאוני של מחלת מאניה דפרסיה, זאת בנוסף לאישור הקיים לטיפול בשלב המאני של המחלה, וכן במחלת הסכיזופרניה.

סרוקוואל היא התרופה הראשונה והיחידה בעולם שאושרה בארה”ב לטיפול גם בשלב המאני (המתבטא בפעילות פיזית מופרזת והתרוממות רוח קיצונית) וגם בשלב הדיכאוני של מחלת המאניה-דיפרסיה.

אישור ה- FDA לטיפול גם בשלב הדיכאוני ניתן בעקבות תוצאות שני מחקרים (בולדר 1 + בולדר 2 – (Am J Psychiatry 2005; 162:13511360) , שהוכיחו את יעילות הסרוקוואל בטיפול במצב הדיכאוני כבר מהשבוע הראשון לטיפול.  שני המחקרים ביחד כללו 1045 חולים הסובלים ממאניה-דפרסיה, אשר חולקו באופן אקראי לטיפול של 8 שבועות בסרוקוואל או פלצבו. כאמור, התוצאות הראו שבקבוצת נוטלי הסרוקוואל ניכרה הקלה בסימפטומים הדיכאוניים כבר מהשבוע הראשון ומשך כל תקופת המחקר, בהשוואה לקבוצת הפלצבו.

שיעור המגיבים לטיפול שנמצא בקרב מטופלי הסרוקוואל (במינון יומי של 300 מ”ג או 600 מ”ג, לא היה הבדל בין המינונים ) היה 58% לעומת 36% מקבוצת הפלצבו. שיעור ההחלמה בקבוצת הטיפול הפעיל הגיע ל-53% לעומת 28% בקבוצת הבקרה.

9 מתוך 10 רכיבי תוצאות הטיפול השיגו שיפור מובהק גדול יותר בקבוצת הטיפול הפעילה לעומת קבוצת הבקרה. שיעורי הצלחת הטיפול במניה היה נמוך בשתי הקבוצות (כ-3%).

החוקרים מסיקים שטיפול מונותרפי באמצעות סרוקוואל בדיכאון ביפולארי הוא יעיל ובטוח.

פרופ’ ליאון גרינהאוס, פסיכיאטר בכיר המנהל את בתי החולים “כפר שאול” ו”איתנים” בירושלים: “האתגר של המטפל והמטופל במאניה-דפרסיה הוא להגיע לאיזון ולשמור עליו. האפשרות לטפל בתרופה אחת גם במאניה וגם בדפרסיה יכולה לעזור לחולים לדבוק בטיפול התרופתי וכך להגיע לתוצאות טובות וממושכות יותר”

חברת “אסטרה זנקה” מדווחת כי בשנת 2005 היקף המכירות של הסרוקוואל, אשר מותווה גם לטיפול בסכיזופרניה, עמד על 2.8 מיליארד דולר. כיום החברה משקיעה משאבים במחקר על השימוש בסרוקוואל לטיפול בהפרעת דיכאון ובהפרעות חרדה. 

כ- 2% מהאוכלוסייה חולים במחלה הפסיכיאטרית החמורה שמתבטאת בהופעה לסירוגין של תקופות דיכאון ותקופות מאניה. החולים סובלים מהסימפטומים של המחלה בממוצע כמחצית ממשך חייהם, וכשני שליש מהתקופה הזאת הם סובלים מהשלב הדיכאוני של המחלה. ככל הנראה מדובר במחלה תורשתית. הליקוי הגנטי המדויק טרם אובחן. 

סרוקוואל כידוע היא תרופה אנטי-פסיכוטית בעלת יעילות גבוהה ופרופיל בטיחות וסבילות טוב מאוד. התרופה המשווקת בארץ למעלה משבע  שנים ואושרה עד כה לטיפול במחלת הסכיזופרניה ולטיפול במאניה המהווה חלק ממחלת מאניה-דיפרסיה. הסרוקוואל נכללת  בסל התרופות גם בהתווית הטיפול בדיכאון וגם בהתוויה של המאניה, כקו שני אחרי כשלון טיפול במייצבי מצב רוח כמו ליתיום או חומצת DVP.

מקור: דוברות טבע,   Am J Psychiatry 2005; 162:13511360

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן