מחקר גדול ראשון לבדיקת תוספת לטיפול בדיכאון עמוק עמיד לטיפול

במחקר הראשון מסוגו מצאו כי בחולים הסובלים מדיכאון עמוק רזיסטנטי, שאינם מגיבים לטיפול סטנדרטי בנוגדי-דיכאון, עשויה להיות תגובה טובה להוספת תרופה פסיכוטרופית בעלת טווח רחב לטיפול תרופתי, גם כאשר ניתן טיפול לטווח קצר.

למרות שרופאים השתמשו בשתי תרופות להגברת יעילות הטיפול בנוגדי-דיכאון בחולים הסובלים מהפרעת דיכאון עמידה לטיפול SSRI דוגמאת פרוזאק (Fluoxetine) ו-Zoloft (Sertraline), זהו המחקר הראשון שבדק תוספת לטיפול בחולים קשים מאוד.

במסגרת המחקר עקבו אחר חולים הסובלים מדיכאון שלא הגיב לטיפול ב-SSRI, ומצאו כי בחולים במצב פחות קשה נרשם שיפור עם טיפול ממושך יותר בתרופה פסיכוטרופית, Risperidone, לה טווח פעילות רחב בלבד למשך זמן קצר, שהביאה לשיפור ארוך טווח הודות להגדלת יעילות הטיפול בנוגדי דיכאון. אולם, בחולים במצב קשה יותר היה צריך להמשיך את הטיפול ב-Risperidone על בסיס מתמשך בכדי להשיג אותה רמת יעילות.

כ-40% מהחולים הסובלים מדיכאון אינם זוכים לשיפור בעקבות טיפול בנוגדי דיכאון או פסיכותרפיה. כשלון הטיפול עלול להוביל לבעיות בהיבטים רבים, כולל עבודה וקשרי משפחה, והטיפול עשוי להיות יקר מאוד.

המחקר מוכיח כי תת-קבוצה של חולים הסובלים מדיכאון כרוני שאינו מגיב לטיפול סטנדרטי בנוגדי-דיכאון, עשויים להשתפר עם מתן תוספת טיפול לתקופה קצרה. תוספת הטיפול דומה לזו של חולה הסובל ממחלה אוטואימונית קשה המטופל בתרופות אנטי-דלקתיות ומקבל סטרואידים בכדי להקל על תסמיני המחלה בזמן התקפים. חולים אלו אינם צריכים לקחת את הטיפול כל חייהם בכדי לזכות להשפעה לטווח ארוך.

במחקר השתתפו חולים הסובלים מהפרעת דיכאון עמוקה שאינם מגיבים לטיפול פרמקולוגי אחד לפחות. בממוצע, מרבית המטופלים לא הגיבו ליותר משתי תרופות, ומשך המחלה הממוצע עמד על כשנתיים.

המשתתפים טופלו ב-Citalopram במינון של עד 60 מ”ג ביום למשך 4-6 שבועות. לאלו שלא השיגו ירידה של לפחות 50% בתסמינים הוצעה האפשרות לקבלת טיפול סטנדרטי בתרופה פסיכוטרופית בעלת טווח רחב (Atypical Antipsychotic), Risperidone במינון עד 2 מ”ג ליום.

מרבית הנבדקים השתתפו בשלב זה בו החוקרים והמטופלים ידעו מהי התרופה ובאיזה מינון ניתנה, וכמעט 60% מהחולים שטופלו בתוספת Risperidone השיגו את הקריטריונים להגדרת הפוגה מדיכאון עד לתום 4-6 שבועות הטיפול. בשלב זה, המשתתפים הועברו לפרוטוקול כפל-סמיות בו המשיכו את הטיפול ב-Risperidone או שהחליפו אותו בפלסבו.

החוקרים מעודדים מאוד מתוצאות המחקר. הטיפול בדיכאון עמיד לטיפול מלווה בסיכון גדול לתחלואה ותמותה וירידה חמורה באיכות החיים. מדובר באחד הצרכים החשובים בבריאות הציבור והחוקרים מקווים שהמחקר יעודד חוקרים אחרים להמשיך ולחקור את הצורך בהמשך תוספות לטיפול.

דיכאון עמוק, המאופיין בעצבות, נדודי שינה, חולשה, תחושת חוסר-ערך, ותסמינים מגבילים אחרים, היא ההפרעה הסמויה ביותר בבריאות הציבור. דיכאון היא הסיבה המובילה למוגבלות בעולם כולו בגילאי 18-45. נוכחות דיכאון מעלה את הסיכון להתקף לב, שבץ, ועלולה להחמיר סכרת.

בנוסף, דיכאון מעלה את הסיכון להתאבדות, מספר המתאבדים גדול כמעט פי 2 ממספר האנשים הנרצחים בארה”ב.

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן