האם לחולי סרטן יש רמות גבוהות של IL-6 באופן טיפוסי ? (מתוך American Society of Clinical Oncology)

ממחקר חדש, שפורסם בפגישה השנתית ה-42 של American Society of Clinical Oncology, עולה כי היות וציטוקינים פרו-דלקתיים קשורים לדיכאון, חוקרים חושבים, שהספייק ברמות IL-6 (interleukin-6) הנראה בחולי סרטן רבים מסביר בחלקו למה רבים מהחולים מתמודדים עם הפרעות במצב רוח ותפקוד קוגניטיבי לקוי.

לדברי החוקרים, דיכאון נמצא קשור לחציון של רמות גבוהות יותר של IL-6 14.8 מול 3.7 pg/mL, P < .001. עבור תפקוד קוגניטיבי רק זיכרון לטווח רחוק היה ירוד משמעותית בדיכאון (P = .01).

במחקר השתתפו 55 חולים עם סרטן גרורתי, שהוערכו על ידי סקלת דיכאון וחרדה של בית החולים. קצת יותר ממחצית ממשתתפי הקוהורט אובחנו עם דיכאון על פי קריטריוני DSM-IV (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders). החוקרים לא ראו הבדלים משמעותים בגיל ממוצע או באינדקס Karnofsky בין חולים עם או ללא דיכאון. החוקרים גם העריכו תפקוד קוגניטיבי בעזרת מבחן למידה שמיעתי ורבלי.

בנוסף לעליה ברמת ציטוקינים פרו-דלקתיים, דיכאון נקשר לירידה ברמות פקטור brain-derived neurotrophic. אך החוקרים לא מצאו הבדלים ברמות פקטור נוירוטרופי בין 2 הקבוצות במחקר זה (P = .164). הם מצאו לעומת זאת קורולציות בין סקלת חרדה ודיכאון של בית החולים ורמות IL-6 (r = 4.11; P = .002). הם גם מצאו קשר בין רמות IL-6 ורמות פקטור נוירוטרופי (r = -0.42; P = .001), ובין רמות פקטור נוירוטרופי וזיכרון לטווח רחוק (r = 0.48; P = .02).

בפרזנטציה נפרדת בפגישה שנתית זו, קבוצה אחרת של חוקרים העריכה את עול החרדה, הדיכאון והמצוקה הסוציאלי בקבוצה קטנה של חולי סרטן. הם רצו לקבוע אם קיים צורך לשירותים פסיכוסוציאלים, שלא בא על סיפוקו.

במחקר זה השתתפו יותר מ-180 חולים. החוקרים מצאו שמצוקה בריאותית מנטלית הייתה הכי נפוצה. 34% מהחולים התאימו לקריטריונים של הפניה לשירותים פסיכולוגים או פסיכיאטרים. החוקרים יצרו סקר המורכב מ – memorial distress thermometer , צורכי עבודה סוציאלים ספציפים ומודלים של דיכאון וחרדה משאלוני בריאות של חולים.

הסקר ניתן לחולים, שבאו לביקורי הפניה או לטיפולי סרטן לתקופה של 4 חודשים. ניקוד הדיכאון הממוצע בשאלוני החולים היה 4.7, עם דיכאון בינוני עד חמור ב-13% מהמקרים. גם סימפטומים של חרדה היו נפוצים עם ניקוד ממוצע של 5.0.

רוב הקוהורט 78% דיווחו לפחות על מעט מצוקה. ל-46% היו בעיות יותר רציניות עם ניקוד של 4 או גבוה יותר ב-memorial distress thermometer.

לסיכום, החוקרים חושבים כי בחולים המקבלים טיפול במחלת הסרטן נפוצים מצוקה, דיכאון, צורכי עבודה סוציאלים וחרדה. העול של סימפטומים אלה מביא לעליה משמעותית בצורך בשירותים רפואים. החוקרים המליצו על סיקור רוטיני ואינטגרציה יותר טובה של שירותים פסיכולוגים והטיפול במחלת הסרטן.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן