האם טיפול בהיפרקום יעיל במידה שווה לטיפול בציטלופרם בחולי דיכאון מתון? (מתוך Pharmacopsychiatry)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי טיפול בתמצית היפרקום (hypericum extract STW3-VI) אינו טוב פחות מטיפול בציטלופרם (CIPRAMIL), ועדיף על מתן פלצבו. המחקר פורסם בכתב העת לפסיכיאטריה פרמקולוגית (Pharmacopsychiatry).

מטרת המחקר, שנעשה כמחקר קליני אקראי, כפול סמיות ובבקרת פלצבו הייתה להדגים את חוסר הנחיתות ואת בטיחות השימוש בתמצית היפרקום במתן חד יומי לטיפול בחולי דיכאון מתון, וזאת בהשוואה ל-SSRI מסוג ציטלופרם במינון של 20 מ”ג. כמו כן שאפו החוקרים להראות את עדיפות היפרקום על פני פלצבו.

במהלך שלב ששת שבועות הטיפול, מהלך הדכאון תועד תוך שימוש ב-HAMD, במדרג על פי von Zerssen’s Adjective Mood (BfS), ובמדרג CGI.

במחקר השתתפו 388 מטופלי חוץ הסובלים מדיכאון מתון. הבטיחות של תמצית היפרקום והאופן בו נסבל הטיפול בהשוואה לציטלופרם ולפלצבו נחקר על בסיס CGI, הארעות תופעות לוואי ומעקב אחר מדדים מעבדתיים וסימנים חיוניים.

מתוצאות המחקר, עולה כי מערכי בסיס כמעט זהים של 21.9 +/- 1.2 נקודות במטופלים בתמצית היפרקום, 21.8 +/- 1.2 נקודות במטופלי ציטלופרם ו-22.0 +/- 1.2 נקודות במקבלי הפלצבו, ניקוד ה-HAMD ירד ל- 10.3 +/- 6.4 נקודות במטופלים בתמצית היפרקום, 10.3 +/- 6.4 נקודות במטופלי ציטלופרם ול-13.0 +/- 6.9 נקודות במקבלי הפלצבו.

בהתבסס על תוצאות אלו הודגמה היעילות השווה סטטיסטית של טיפול בתמצית היפרקום לזו של טיפול בציטלופרם, והעדיפות של טיפול זה על פני פלצבו.

בסיום הטיפול, 54.2% מהמטופלים בתמצית היפרקום, 55.9% מהמטופלים בציטלופרם ו-39.2% ממקבלי הפלצבו הוערכו כמגיבים לטיפול.

מדדי היעילות השניים, כלומר שינוי ב- BfS, ב-CGI, ומספר המגיבים לטיפול, הראו כי קבוצת המטופלים בהיפרקום לא נמצאה שונה סטטיסטית מקבוצת המטופלים בציטלופרם. ממדים אלו אף הראו עדיפות משמעותית לקבוצת המטופלים בהיפרקום על פני קבוצת מקבלי הפלצבו.

היקף תופעות הלוואי, שהוגדרו כקשורות בצורה “וודאית”, “סבירה” או “אפשרית” לתרופות המחקר, היה גדול יותר משמעותית בקבוצת המטופלים בציטלופרם. במרבית המקרים העריכו החוקרים את האופן בו נסבלו היפרקום וציטלופרם על ידי המטופלים כ-“טוב” או “טוב מאוד”.

מהתוצאות עולה, כי מחקר זה מדגים את חוסר הנחיתות של תמצית היפרקום בהשוואה לציטלופרם, ואת העדיפות של שני התרכיבים הפעילים הללו על פני פלצבו. כמו כן, הודגמה הבטיחות העדיפה של היפרקום על פני ציטלופרם, שאף הודגמה כנסבלת בצורה טובה יותר.

תוצאות אלו חושפות כי תמצית היפרקום מהווה תחליף טוב לחומרים כימיים נוגדי דיכאון מוגדרים, לטיפול במטופלים שאינם מאושפזים הסובלים מדיכאון מתון.

Pharmacopsychiatry 2006 Mar;39(2):66-75

הערת מערכת:

יש לציין שההיפרקום כיום גם נרשם כתרופה, ומשווק בישראל ע”י חברת רפא תחת שם המותג Remotiv

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן