האם סכרת לכשעצמה קשורה בדיכאון? (Diabetes Care)

ממחקר חדש שפורסם בגליון אוגוסט של Diabetes Care עולה כי חולי סכרת אינם מצויים בסיכון מוגבר לסבול מדיכאון. ממחקר שני שפורסם באותו עיתון עולה כי אמהות לתינוקות המצויים בסיכון לסכרת מסוג 1, אינן נכנסות לדיכאון בעקבות אינפורמציה זו.

למרות שיש מחקרים שהראו עליה סיכון לדיכאון בקרב חולי סכרת, החוקרים משערים כי ייתכן שתחלואות ופקטורים נוספים אחראים לקשר זה.

החוקרים עקבו אחר 59,329 נבדקים ללא סכרת, 223 חולי סכרת מסוג 1 ו-958 חולי סכרת מסוג 2. המשתתפים עברו בדיקות לדיכאון באמצעות מדד Hospital Anxiety and Depression Scale.

לחולי סכרת היה סיכוי גבוה יותר לסבול מדיכאון (15.2% בקרב חולי סכרת מסוג 1, 19% בחולי סכרת מסוג 2, לעומת 10.7% בקבוצת הנבדקים שאינם סובלים מסכרת). עם זאת, בקרב חולי סכרת היה סיכוי גבוה יותר להופעת מחלה סומאטית כרונית אחת או יותר (60.5% בסכרת סוג 1, 74% בסכרת סוג 2, 31.8% בנבדקים שאינם סובלים מסכרת).

כאשר ניתחו את תוצאות המחקר, ללא תחלואות נוספות, לא נמצא סיכון מוגבר לדיכאון.

יתרה מזאת, בין חולי סכרת ובין הנבדקים שאינם סובלים מסכרת לא נמצא הבדל בפקטורים שונים הקשורים בדיכאון (רמת השכלה נמוכה, פעילות גופנית מעטה, תחלואה סומאטית והפרעה גופנית).

במחקר שני עקבו החוקרים אחר 192 אמהות לתינוקות שלאחר בדיקה גנטית נמצאו בסיכון בינוני עד גבוה לפתח סכרת מסוג 1. כאשר ריאיינו את האמהות חודש לאחר שנמסר להם על הסיכון של ילדם לסבול מסכרת, הן לא היו מדוכאות יתר לעומת האוכלוסיה הכללית. עם זאת, התוצאות היו גבוהות יותר עבור נשים ממיעוטים אתניים, נשים עם השכלה תיכונית ומטה ונשים שסבלו מדיכאון לאחר לידה.

דרכי ההתמודדות של האמהות ניבאו את תסמיני הדיכאון בתגובה לאינפורמציה כי ילדם מצוי בסיכון. שיעורים גבוהים יותר של דיכאון נרשמו בקרב נשים שהאמינו בתקוות שווא והאשימו את עצמן.

Diabetes Care 2005;28:1898-1909.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

המסקנה החשובה היא שחולה סוכרת מאוזן ללא מחלות נלוות יכול להנות מאיכות חיים מנטלית ורגשית נורמלית לחלוטין ולכן יש כאן סיבה נוספת חשובה מדוע כדאי להשקיע את המאמץ הכרוך בטיפול אינטנסיבי שמטרתו להשיג איזון ולהפחית הסיכון לסיבוכים ומחלות נלוות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן