לפי מחקר חדש עולה, כי פירסום ישיר לצרכן של תרופות מרשם, מעלה את הסבירות כי הרופאים ירשמו אותן. לממצא זה יכולות להיות תוצאות מעורבות מניעה של שימוש מועט מדי במקרים מסויימים ועידוד שימוש יתר במיקרים אחרים.
על מנת לבחון את ההשפעה שיש לבקשות של מטופלים כתוצאה מפרסום ישיר לצרכן, החוקרים השתמשו בשחקניות, שנתבקשו להגיע למרפאה ראשונית ולהציג תסמינים המתאימים לאחד משני מצבים דיכאון או הפרעת הסתגלות.
השחקניות היו כולן נשים בגיל העמידה, ללא השמנת יתר. השחקניות ביקשו את התרופה הספציפית פקסיל (Paxil), ביקשו תרופה כלשהי נגד דיכאון או לא ביקשו דבר. סה”כ נעשו 298 ביקורים אצל 152 רופאים.
נמצא כי בביקורים בהן השחקניות הציגו דיכאון מג’ורי, ב- 80 מתוך 149 הביקורים (54%) נרשמו תרופות נגד דיכאון. שיעורי מתן התרופות עמדו על 53% בקבוצה שביקשה פקסיל, 76% בקבוצה שביקשה תרופה כלשהי ו- 31% בקבוצה שלא ביקשה דבר.
טיפול שנחשב כסביר (מתן תרופות נוגדות דיכאון, הפנייה לעזרה נפשית או מעקב אחרי שבועיים) ניתן ב- 90%-98% מהמקרים בהם השחקניות ביקשו תרופות, לעומת ב- 56% מהמקרים בהם השחקניות לא ביקשו דבר.
בביקורים בהם השחקניות הציגו הפרעת הסתגלות, להן לפי החוקרים לא צריך היה לרשום תרופות נוגדות דיכאון, תרופות שכאלה ניתנו ב- 51 מתוך 149 הביקורים (34%). התרופות ניתנו ב- 55% מהמיקרים בהן השחקניות ביקשו פקסיל, ב- 39% מהמיקרים בהם ביקשו תרופה כלשהי וב- 10% מהמיקרים בהם לא ביקשו דבר.
לפי החוקרים, ממצאי המחקר מראים כי פרסום ישיר לצרכן הינו מכשיר יעיל אך כוללני מדי. לדעתם, הפרסום הישיר יכול להיות חיובי כאשר התכשיר יעיל מאוד ובטוח מאוד, כמו תכשירים להפחתה של כולסטרול או אספירין כטיפול מונע אחרי שבץ או התקף לב. במקרה של תכשירים עם יעילות פחותה או תכשירים מסוכנים יותר, כמו תכשירים נגד התקרחות או כנגד פטריות ברגליים, הפרסום הישיר עלול להזיק.
הערכת המערכת:
בארץ כידוע הפרסום הישיר לצרכן של תרופות מרשם אסור ע”פ החוק. עם זאת כולנו מכירים “שיטות עוקפות” מהסוג של פרסומים בנוסח “עכשיו יש טיפול יעיל ובטוח ל-…… שאל את הרופא על התרופה החדשה..וכד'” . במסגרת השאיפה להגביר שקיפות והצגת מידע מאוזן אולי עדיפה כבר הגישה האמריקאית המאפשרת הצגת שם המותג בצורה ברורה. מאידך, יש מקום כמובן לדרוש במקרים אלה גם פרסום מגבלות ואזהרות. כדאי לציין גם שבסיטואציה הנוכחית בישראל קיים אבסורד כאשר חברות המשווקות תכשירים שאינן תרופות, כמו תוספי תזונה שאין להם כל אינדיקציה רפואית מאושרת , נוהגים לבצע ללא הפרעה פירסומים המבטיחים למטופלים ריפוי מהיר ובטוח ללא שיש כל בסיס מדעי או עובדתי לטיעונים אלה , בעוד שעל משווקי תרופות מרשם חל כאמור איסור לבצע פרסום ישיר.
JAMA 2005;293:1995-2002,2030-2033.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!