ל-verapamil SR השפעה טובה יותר על מצב הרוח מאשר ל-atenolol בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם

טיפול המבוסס על verapamil SR צריך להלקח בחשבון כתחליף למתן חסמי ביתא בחולי CHD הסובלים מיתר לחץ-דם, בייחוד בקרב אלה המצויים בסיכון ללקות בדיכאון, כך ממליצים חוקרים בכנס המדעי השנתי של האגודה האמריקאית ליתר לחץ-דם.

ההמלצה מבוססת על ממצאי מחקר שהראה כי סימטומים של דיכאון השתפרו כעבור שנה במתן טיפול המתבסס על verapamil SR, אך לא השתנו במתן טיפול ב-atenolol.

בכדי לקבוע האם הטיפול באמצעות verapamil SR או ב-atenolol מהווה חזאי משמעותי להתרחשות ארוע דיכאוני גדול השוו החוקרים את סימפטומי הדיכאון בקרב 1110 חולים.

החוקר הראשי מסביר כי דיכאון דווח בקרב חולים המקבלים טיפול להורדת לחץ-דם, בעיקר בקרב אלו שהתמשו בחסמי ביתא. אולם, הוא ממשיך, המידע התומך בקשר בין טיפולים אלה לבין סיכון מוגבר לדיכאון הוא מוגבל ביותר ומצויות בו סתירות.

הוא אומר כי לאור היעילות הרםואית הזהה של חסמי הביתא ושל חסמי תעלות הסידן, השפעת הטיפול להורדת לחץ-הדם על מצב רוחו של החולה הוא נושא חשוב שיש להתייחס אליו.

הקבוצה ניתחה תוצאות של סקרי בריאות שמולאו על-ידי 1100 חולים. הסקרים, שכללו מדידות של סימפטומי דיכאון, הושלמו בתוך 24 שעות מזמן החלוקה האקראית לקבוצות טיפול וכעבור שנה נוספת.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים במאפיינים,שכללו הימצאות סימפטומי דיכאון, דיווח על דיכאון קודם, ואת סוג הטיפול הקודם שניתן להורדת לחץ-הדם, בין שתי קבוצות הטיפול בזמן תחילת הניסוי. בנוסף, הבקרה על לחץ-הדם היתה דומה בין שתי קבוצות הטיפול בזמן תחילת הניסוי וכעבור שנה.  

החולים בקבוצת ה-verapamil SR הראו שיפור בשיעור של 1.45 נקודות (P <.001) בסקאלת ה-CES-D להערכת דיכאון, מזמן החולקוה האקראית לקבוצות הטיפול ועד לזמן המעקב, בעוד השיפור שנצפה בקבוצת החולים שטופלו באמצעות atenolol היה זניח (0.25 נקודות, P =.48). סימפטומי הדיכאון שנמצאו בקבוצת המטופלים ב-atenolol הראו נטיה רבה יותר להחמרה ב-5 נקודות לפחות (27% לעומת 18%, P =.03).  

המחקר זיהה גם היסטוריה של שבץ, הימצאות דיכאון בזמן תחילת הניסוי, ואיבחון קודם בדיכאון כחזאים משמעותיים להימצאות סימפטומי דיכאון כעבור שנה מזמן תחילת הניסוי.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן