escitalopram נסבל טוב יותר מ-venlafaxine XR בקרב חולים הסובלים מדיכאון

ממצאי מחקר אקראי וכפול-סמיות מעידים כי ל-Escitalopram פרופיל סיכון/רווח טוב יותר מאשר ל-venlafaxine XR (שם מסחרי: efexor) בטיפול בדיכאון.

החוקר הראשי אומר כי הממצא המשמעותי ביותר היה ההבדל שנמצא בין סבילות שתי התרופות. לדבריו, בקבוצת החולים שטופלו ב-escitalopram נמצא שיעור נמוך הרבה יותר של חולים שהפסיקו בטיפול בשל הופעת תופעות לוואי מאשר בקבוצת החולים שטופלו ב-venlafaxine, והבדל זה נמצא משמעותי סטטיסטית.

במחקר השתתפו 195 חולים הסובלים מאפיזודת דיכאון המוגדרת כ-DSM-IV (שקיבלה דרוג של 20 לפחות בסקאלת HAMD). כל הנבדקים החלו בניסוי בקבלת טיפול פלצבו למשך שבוע אחד. אחר-כך עברו 97 חולים לקבלת טיפול בן 8 שבועות ב-escitalopram במינון קבוע, באופן כפול-סמיות, ו-98 חולים עברו לקבלת טיפול ב-venlafaxine XR, שטוטרו ל-20 מ”ג ליום ול-225 מ”ג ליום, בהתאמה ובהתאם להוראות רישום התרופות.

מדידת נקודת הסיום העיקרית היתה השינוי הממוצע בערך ה-MADRS (סקאלה לדרוג דיכאון) מזמן תחילת הניסוי ועד לסיומו. החוקרים הגדירו את נסיגת הדיכאון כדרוג MARDS נמוך מ-10 בנקודת סיום הניסוי. תגובה לטיפול הוגדרה כירידה בשיעור של 50% לפחות בתוצאות דרוג ה-MADRS במהלך הניסוי.

תוצאות דרוגי ה-MADRS הממוצעים בזמן תחילת הניסוי היו 30.7 בקבוצת ה-escitalopram ו-30.0 בקבוצת ה- venlafaxine XR, והן מצביעות על מחלה מדרגת חומרה בינונית עד חמורה. החוקרים מוצאים כי בזמן סיום הניסוי היה escitalopram יעיל לפחות כמו venlafaxine XR בטיפול בסימפטומי הדיכאון, עם שינויים ממוצעים בתוצאות דרוגי ה-MARDS מזמן תחילת הניסוי ועד סופו של 15.9- ושל 13.6-, בהתאמה, P=.12.

החוקרים מוצאים גם כי שיעורי הנסיגה בזמן סיום הניסוי היו 41.2% עבור escitalopram ו-36.7% עבור venlafaxine, וכי שיעורי התגובה היו  58.8% ו-48.0%, בהתאמה.

מבחינת הסבילות, כמות גדולה משמעותית של חולים שטופלו ב-venlafaxine  פרשו מן הניסוי בשל תופעות לוואי, עם שיעור פרישה של 16.0% בקבוצת ה-venlafaxine XR ושל 4.1% בקבוצת ה-escitalopram, ערך P<.01.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן