מטרת מחקר זה הייתה להעריך את האיבחון והטיפול המונע בקהיליה בילדים הנמצאים בסיכון לפתח עששת. המחקר עקב במשך 4 שנים אחרי ילדים בין 7 שקיבלו טיפולים מונעים שונים. נמצא שמרבית הנזקים אירעו דווקא באותם ילדים שהוגדרו כבעלי הסיכון הנמוך ביותר בתחילת המעקב. ללא קשר לשיטת הטיפול שאומץ עם זיהוי העששת, ילדים שהוגדרו כבעלי הסיכון הגבוה ביותר “תרמו” פחות מ-6% לסך מקרי העששת שהתפתחו בכל 4 השנים.

החוקרים מסיקים שהמימיצאים מעמידים בסימן שאלה את אסטרטגיית הטיפול באוכלוסיה המוגדרת כנמצאת בסיכון גבוה.

The distribution of burden of dental caries in schoolchildren: a critique of the high-risk caries prevention strategy for populations,BMC Oral Health 2006, 6:3     doi:10.1186/1472-6831-6-3