בחולים עם מחלת קושינג סיכון מוגבר משמעותית לתרומבואמבוליזם ורידי, בהשוואה לאלו עם גידולי היפופיזה שאינם מפרישים הורמונים או אקרומגליה, כאשר הסיכון הגבוה ביותר הינו סביב האבחנה והניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Endocrinology. היסטוריה של סוכרת נותרה גורם סיכון בלתי תלוי לתרומבואמבוליזם ורידי.

החוקרים מאנגליה השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי רב-מרכזי להערכת הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם מחלת קושינג לעומת אלו עם גידולי היפופיזה אחרים. מדגם המחקר כלל 827 חולים (גיל חציוני באבחנה של 54 שנים, 51.6% גברים), כולל 107 עם מחלת קושינג, 502 עם גידולי היפופיזה לא-מפרישים ו-218 עם אקרומגליה.

הנתונים אודות אירועי תרומבואמבוליזם ורידי נאספו החל מארבע שנים טרם האבחנה של אדנומה היפופיזרית ועד תום המעקב עם חציון משך מעקב של 13.4 שנים; במקרה של מספר אירועי תרומבואמבוליזם ורידי באותו חולה, רק האירוע הראשון נכלל בניתוח הנתונים.

מהנתונים עולה כי אירועי תרומבואמבוליזם ורידי היו נפוצים יותר משמעותית בחולים עם מחלת קושינג לעומת אלו עם אדנומות לא-מפרישות בהיפופיזה (יחס סיכויים של 21.05, p<0.001) או אקרומגליה (יחס סיכויים של 4.48, p=0.002).

בניתוח מתוקן, מחלת קושינג לוותה בסיכון מוגבר משמעותית לתרומבואמבוליזם ורידי לעומת אדנומות לא-מפרישות (יחס סיכון של 46.87 P<0.001); אבחנה של אקרומגליה גם לוותה בסיכון מוגבר (יחס סיכון של 6.96, p=0.007).

סוכרת או הפרעה בסבילות לסוכר נקשרו באופן בלתי תלוי עם סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכון של 3.48, p=0.008).

מבין 12 אירועי תרומבואמבוליזם ורידי שתועדו בחולים עם מחלת קושינג, 8 אירעו בשנה שטרם או לאחר האבחנה; יתרה מזאת, ארבעה אירועים תוארו בתוך 45 ימים מהניתוח.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים הוכחה נוספת לצורך בטפול נוגד-קרישה מונע בחולים עם מחת קושינג ממועד האבחנה ולאורך התקופה הבתר-ניתוחית.

Eur J Endocrinol, Jul 3, 2025

לידיעה במדסקייפ