עדשות פאקיות תוך עיניות עשויות להיות בטוחות יותר מלייזר אקסימרי לטיפול בקוצר ראייה בינוני-גבוה (מתוך ה- Cochrane Database of Systematic Reviews)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות סקירה שפורסמה ב- Cochrane Database of Systematic Reviews ב- 12 במאי, עולה כי עדשות פאקיות תוך עיניות (Phakic intraocular lenses) עשויות להיות בטוחות יותר מתיקון ניתוחי באמצעות לייזר אקסימרי (excimer laser) בטיפול בקוצר ראייה בינוני עד גבוה, וככה”נ מועדפות ע”י החולים.

החוקרים מסבירים כי ניתוח רפרקטיבי באמצעות לייזר אקסימרי מסיר סטרומה מהקרנית על מנת להפחית את כוחה הרפלקטיבי של הקרנית, בעוד שעדשות פאקיות תוך עיניות מסיטות קרני אור.  שתי השיטות מביאות את התמונה הנראית לכדי התמקדות ברשתית, ולא לפניה.

החוקרים ביקשו להשוות את ההשפעות של ניתוח רפרקטיבי באמצעות לייזר אקסימרי עם אלו של עדשות תוך עיניות בנבדקים עם קוצר ראייה הגבוה מ- 6.0 עד -20 דיופטרים עם עד 4.0 דיופטרים של אסטיגמטיזם. 

במחקר הנוכחים בוצע שימוש ב- 3 מחקרי ביקורת בבחירה אקראית שכללו 228 עיניים שהתאימו לתנאי ההכללה.

מתוצאות המחקרים עולה כי ניתוח להשתלת עדשות פאקיות תוך עיניות הביא משמעותית לפחות אובדן של חדות ראייה מתוקנת באופן אופטימאלי 12 חודשים לאחר הניתוח בהשוואה תיקון ניתוחי באמצעות לייזר אקסימרי, על אף שאף אחת מהשיטות גרמה לאובדן חדות הראייה הסופית המתוקנת הטובה ביותר.

התפתחות קטרקט מוקדמת, על אף שהייתה נדירה, אירעה בשכיחות מעט גבוהה יותר בעדשות פאקיות.  לעומת זאת, רגישות לניגודים ושביעות רצון המטופלים היו גבוהות יותר בקרב אלו שעברו נעם עדשות פאקיות תוך עיניות.

בין מגבלות הסקירה יש לציין את גודלם הקטן של שלושת המחקרים שנכללו ואת משכן הקצר, דבר שאולי לא חשף את כל תופעות הלוואי האפשריות.

החוקרים מסכמים כי על אף שעדשות פאקיות הינן טיפול מקובל בדרגות גבוהות של קוצר ראייה, יתכן ויש מקום להעדיף שימוש בהן גם במצבי קוצר ראייה קל יותר (7 דיופטרים ומטה עם וללא אסטיגמטיזם) על שימוש בלייזר אקסימרי, ועל כן ממליצים לבצע מחקרים נוספים לבחון את העניין.

Cochrane Database Syst Rev

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן