ממצאים חדשים מעידים כי בחולים רבים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) נדרש טיפול בחסמי ביתא לאור אי-ספיקת לב נלווית בשכיחות גבוהה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שטיפול בחסמי ביתא הינו טיפול מוכח לאי-ספיקת לב, כולל חולים עם COPD, עדיין קיים חשש מפני כיווץ סמפונות גם עם תכשירים בעלי פעילות לבבית סלקטיבית. כעת הם ביקשו לבחון בתנאי מציאות את השימוש בחסמי ביתא לטיפול בחולי אי-ספיקת לב עם COPD.

החוקרים אספו נתונים ממאגר Optimum Patient Care Research Database לאורך תקופה של שנה אחת, להערכת מרשמים לטיפול בחסמי ביתא עם מעכבי ACE או ARB בחולי אי-ספיקת לב בלבד לעומת חולים עם אי-ספיקת לב ו-COPD. עוד נבחן הקשר עם טיפול במשאפים.

החוקרים זיהו 89,861 חולים עם COPD, 24,237 חולים עם אי-ספיקת לב ו-10,853 חולים עם שתי המחלות. בקבוצת החולים עם אי-ספיקת לב + COPD גיל המשתתפים הממוצע עמד על 79 שנים; 60% היו גברים, 27% עם אוטם לבבי קודם. מבין החולים עם מחלת הלב והריאות, 22% נטלו חסמי ביתא בשילוב עם מעכבי ACE או ARB (2,416 משתתפים), זאת בהשוואה ל-41% מאלו עם אי-ספיקת לב בלבד (10,002 חולים) (יחס סיכון מתוקן של 0.54).

בקרב חולים עם אי-ספיקת לב + COPD שטופלו במשאפי סטרואידים עם LABA (Long Acting β-Agonist), ו-LAMA (Long Acting Muscarinic Antagonist), 27% מהחולים נטלו מעכבי ACE או ARB עם חסמי ביתא (778 חולים) לעומת 46% שנטלו מעכבי ACE או ARB ללא חסמי ביתא (1,316 חולים). השיעורים המקבילים באלו שטופלו במשאפי סטרואידים/LABA עמדו על 20% לעומת 48%.

Heart. 2016;102(23):1909-1914

לידיעה במדסקייפ