מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pulmonary Pharmacology & Therapeutics, עולה כי הן Aclidinium והן Glycopyrronium הביאו להפחתה משמעותית בניפוח יתר וקוצר נשימה בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) בדרגה חמורה. עם זאת, Aclidinium הוביל לירידה מהירה יותר בנפח שיירי והיה היחיד שהביא לשיפור באיוורור ריאתי.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעות של Aclidinium Bromide במינון 400 מק”ג ו-Glycopyrronium Bromide במינון 50 מיקרוגרם בחולי COPD. כל החולים אובחנו עם מחלת ריאות יציבה חמורה או חמורה מאוד, וחולקו באקראי במהלך המחקר בשלב IV.
המשתתפים טופלו במינונים יחידים של כל תרופה בימים נפרדים. תוצאי הסיום העיקריים היו השינוי בנפח השיירי (Residual Volume) ו-ITGV (Intra-Thoracic Gas Volume). תוצאי סיום אחרים כללו את השינויי במדדי חוסר-הומוגניות של איוורור ריאתי, קוצר נשימה, מדד VAS (Visual Analog Scale) ותנגודת בדרכי אוויר. ההערכות בוצעו בתחילת המחקר, לאחר 5, 15, 30, 60 ו-180 דקות לאחר הטיפול.
37 חולים חולקו באקראי (31 גברים, גיל ממוצע של 71 שנים). Aclidinium ו-Glycopyrrnoium שיפרו משמעותית מדדי ITGV בהשוואה למצב בתחילת המחקר בכל נקודות הזמן. שיפור משמעותי בנפח שיירי תועד לאחר 5 דקות עם Aclidinium ולאחר 60 דקות עם Glycopyrronium. השיפור בנפח השיירי היה גדול יותר משמעותית עם Aclidinium בהשוואה ל-Glycopyrronium מ-5 ל-60 דקות לאחר מתן הטיפול.
שני הטיפולים הביאו לשיפור קוצר הנשימה בהשוואה למצב בתחילת המחקר, בכל נקודות הזמן. Aclidinium הביא לשיפור משמעותי בחוסר-הומוגניות בכל נקודות הזמן; לא תועד שינו משמעותי עם Glycorronium.
בפעם הראשונה, שני אנטגוניסטים מוסקריניים ארוכי-טווח נבחנו במצבים אקוטיים והחוקרים מצאו כי הן Aclidinium והן Glycorronium הביאו לירידה משמעותית בניפוח-יתר וקוצר נשימה בחולי COPD עם מחלה בדרגה חמורה וחמורה מאוד. עם זאת, Aclidinium הוביל לירידה מהירה יותר בנפח השיירי והיחיד שהוביל להפחתת חוסר-הומוגניות באיוורור ריאתי.
Pulm Pharmacol Ther. 2015 Dec;35:42-9





תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!