מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה עולה כי בחלק מהחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) שאינם עונים על הקריטריונים לטיפול בחמצן ביתי, תתכן תועלת לטיפול בחמצן להקלה על קוצר נשימה.

מעבר לתועלת ההישרדותית בקבוצות חולים העונות על הקריטריונים לטיפול ארוך-טווח בחמצן ביתי, מהסקירה הנוכחית עולה כי בחולים עם היפוקסמיה פחות חמורה טיפול בחמצן עשוי להקל על התסמינים. מדובר בקבוצה גדולה של חולים ברחבי העולם וחשוב לבחון את ההשפעה של קור נשימה על כל חולה לפני התחלת ניסיון טיפול בחמצן.

במסגרת הסקירה בחנו החוקרים את הנתונים מ-18 מחקרים אקראיים ומבוקרים, שכללו 431 חולים. 23 מהמחקרים בחנו טיפול רציף בחמצן במהלך מאמץ, ארבעה בחנו שימוש קצר-טווח בחמצן ומחקר אחד בחן  את השימוש בחמצן במנוחה.

מהנתונים מ-14 מחקרים עולה כי במהלך מאמץ גופני, טיפול רציף בחמצן לא הביא להקלה על קוצר הנשימה בהשוואה לאוויר חדר, עם הבדל ממוצע של 0.46, מקביל לירידה של 1.2 ס”מ במדד VAS (Visual Analog Scale) של 10 ס”מ. עם זאת, טיפול קצר-טווח בחמצן לא הביא להקלה משמעותית בקוצר הנשימה.

החוקרים כותבים כי נתונים אלו מעידים על התועלת של הטיפול, אך אין מחקר אקראי, בעל עוצמה מספקת, התומך בממצאים אלו. יתרה מזאת, אין נתונים דמוגרפיים או מאפיינים קליניים העשויים לסייע בזיהוי חולים הצפויים להגיב לטיפול ולכן, מומלץ לשקול בחולים עם קוצר נשימה שאינם עונים על הקריטריונים המקובלים לטיפול ארוך-טווח בחמצן ביתי, לנסות מספר ימי טיפול בחמצן במטרה לקבוע אם ישנה תועלת תסמינית.

Thorax 2014

לידיעה במדסקייפ