יחידות שהות קצרה עשויות להוות חלופה בטוחה לחולים עם אי-ספיקת לב (JAMA Netw Open)

איכות החיים של חולים עם אי-ספיקת לב חדה שטופלו ביחידות לשהות קצר-טווח אינה גרועה יותר, בהשוואה לזו של חולים שאושפזו בבית חולים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. יתר מזאת, בקרב חולים ביחידות שהות קצרות תועדו סיכויי הישרדות גבוהים יותר מחוץ לבית החולים לאחר 30 ימים ולא תועד סיכון מוגבר לסיבוכים.

מחקר SSU-AHF הינו מחקר רב-מרכזי, שכלל 193 חולים (גיל ממוצע של 64.8 שנים) בסיכון נמוך, אשר פנו לחדרי מיון בשל תסמינים של אי-ספיקת לב חדה וחולקו באקראי למעקב ביחידה לשהות קצרת-טווח (פחות מ-24 שעות) או לאשפוז בבית חולים.

החוקרים אספו נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות והראיונות הטלפוניים לאחר 30 ימים ו-90 ימים להערכת הסימנים החיוניים, אשפוזים חוזרים מכל-סיבה, ביקורים חוזרים בחדרי מיון ואיכות חיים.

לאור אתגרים על-רקע מגפת הקורונה, התוצא העיקרי שונה ממספר ימים ששרדו ומחוץ לבית החולים להערכת איכות החיים של החולים, כפי שנקבע לפי מדד KCCQ-12 (או Kansas City Cardiomyopathy Questionnaire), בו שינוי של חמש נקודות הוגדר כמשמעותי קלינית, בעוד שמספר הימים ששרדו ומחות לבית החולים הוגדר כתוצא משני.

התוצא המשולב של תמותה מכל-סיבה ואשפוזים חוזרים כלל מרווח זמן מההקצאה האקראית עד לתמותה מכל-סיבה או אשפוז חוזר לאחר 30 ימים ו-90 ימים.

לאחר 30 ימים, מדדי KCCQ-12 השתפרו בשתי הזרועות הרבה מעבר לחמש נקודות, אך לא תועד הבדל משמעותי בין הקבוצות : מדד ממוצע של 51.3 נקודות ב-65 חולים ביחידות לשהות קצרה לעומת 45.8 נקודות ב-68 חולים שאושפזו (הבדל ממוצע של 5.6 נקודות , p=0.19).

בקרב משתתפים בזרוע שהות ביחידה קצרת-טווח תועדה עליה משמעותי של 1.6 במספר ימים ששרדו ומחוץ לבית חולים, בהשוואה לחולים מאושפזים לאחר 30 ימים (חציון של 26.9 ימים לעומת 25.4 ימים, p=0.02), שיעור משמעותי לאור העובדה כי 41.9% מהחולים ביחידות שהות לטווח קצר נדרשו לאשפוז ובסיכומו של דבר שהות זמן ארוך יותר בחדר המיון ובית החולים.

לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיעורי התמותה או אשפוזים חוזרים לאחר 30 ימים (p=0.94); לאחר 90 ימים, תועדו סך הכול שבעה מקרי תמותה (שלושה בחולים בזרוע יחידות לשהות קצרת טווח וארבעה בזרוע אשפוז בבית החולים).

אירועים חריגים היו יחסית נדירים ולא היו שונים משמעותית בין הקבוצות ועמדו על 16.1% ביחידות שהות קצרת-טווח לעומת 16% בזרוע אשפוז בבית החולים.

ממצאי המחקר מצטרפים לעבודה קודמת בה הוכח כי יחידות לשהות קצרת טווח מהווה חלופה בטוחה לאשפוז בחולים בסיכון נמוך עם אי-ספיקת לב חדה שטופלו בחדרי מיון. עם זאת, יש להשלים מחקרים בעוצמה טובה להוכחת הנושא.

JAMA Netw Open, Jan 10, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן