במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים עם אי-ספיקת לב חדה, מתן הפרין בתוך 24 שעות מהאשפוז לא לווה בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל-סיבה או אירוע מוחי איסכמי, אך לווה בסיכון גבוה יותר לדימום מג’ורי במהלך האשפוז.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם אי-ספיקת לב חדה סיכון גבוה לתרומבואמבוליזם וטיפול למניעת תרומבואמבוליזם עם הפרין מומלץ בקווים המנחים.
מבין 4,056 חולים ממאגר KCHF, המחקר הנוכחי כלל 2,525 חולים ללא תסמונת כלילית חדה וטיפול נוגד-קרישה פומי בקבלה לאשפוז או חולים תחת תמיכה מכאנית. מבין אלו, 789 חולים (31%) קיבלו טיפול בהפרין בתוך 24 שעות מהאשפוז ו-1,736 חולים (69%) לא טופלו בהפרין במסגרת זמן זו.
לאורך חציון משך אשפוז של 16 ימים, 161 חולים הלכו לעולמם מכל-סיבה, 34 חולים אובחנו עם אירוע מוחי איסכמי ו-48 חולים אובחנו עם דימום מג’ורי.
מניתוח סטטיסטי עלה כי טיפול בהפרין לא לווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכויים של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 0.90-2.15) או אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 0.53-2.43), אך לווה בסיכון גבוה יותר לאירועי דמם מג’ורי (יחס סיכויים של 2.88, רווח בר-סמך 95% של 1.54-5.41).
ממצאי המחקר מעלים שאלות באשר לשימוש הרוטיני בהפרין למניעת תרומבואמבוליזם בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב חדה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!