מוות של בן משפחה קרוב מלווה בעליה בסיכון לתמותה בקרב חולים עם אי-ספיקת לב, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תואר במהלך השבוע הראשון לאחר האובדן, כך עולה מנתונים חדשים משבדיה שפורסמו במאמר בכתב העת JACC: Heart Failure.
החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Swedish Heart Failure Registry בין 2000 ועד 2018 ו/או במאגר Swedish Patient Register אודות 490,527 חולים עם אבחנה ראשונית של אי-ספיקת לב בין 1987-2018. הם התבססו על מספר מאגרים מבוססי-אוכלוסייה להערכת המידע אודות מוות של בן משפחה קרוב, אשר כלל ילד, הורה, נכד, אח/אחות והורים, כמו גם משתנים סוציו-דמוגרפיים ונתונים אודות המצב הבריאותי. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין אבל ובין תמותה של החולים.
מבין המשתתפים שנכללו במחקר, 12% דיווחו על חשיפה לאבל במהלך מעקב ממוצע של 3.7 שנים.
מהנתונים עולה כי מוות של בן משפחה לווה בעליה של 29% בסיכון לתמותה (סיכון יחסי מתוקן של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 1.27-1.30), כאשר הקשר נותר בהערכת הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית, מקרי תמותה מסיבות טבעיות אחרות וכן מקרי תמותה מסיבות שאינן טבעיות.
הסיכון היה גבוה יותר בנוכחות אובדן שני קרובי משפחה, לעומת קרוב משפחה אחד והיה הגבוה ביותר במהלך השבוע הראשון לאחר האובדן (סיכון יחסי של 1.78, רווח בר-סמך 95% של 1.61-1.98) ונותר לאורך המעקב. הקשר בין אבל ובין סיכון מוגבר לתמותה תואר במקרה של מות ילד, בן/בת זוג, נכד ואח/אחות; עם זאת, הקשר לא תואר במקרה של אובדן הורה.
למרות שדחק עשוי להשפיע על הפרוגנוזה של חולים עם אי-ספיקת לב, מחקרים מעטים בחנו את הקשר הנ”ל. מהמחקר הנוכחי עולה כי מותו של בן משפחה קרוב, אחד ממקורות הדחק המשמעותיים ביותר, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולי אי-ספיקת לב. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון אם מקורות דחק פחות משמעותיים עשויים גם כן לתרום לפרוגנוזה הגרועה של חולים עם אי-ספיקת לב ולנסות לזהות את המנגנונים בבסיס הקשר הנ”ל.
JACC: Heart Failure 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!