דיכאון הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לאשפוזים חוזרים מכל-סיבה בחולים המאושפזים עם אי-ספיקת לב ודיכאון חמור הינה הפרעה פסיכיאטרית חשובה הדורשת התייחסות וטיפול בחולי אי-ספיקת לב, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Cardiology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון מעלה את הסיכון לתמותה בחולים עם אי-ספיקת לב, אך לא ידוע רבות אודות השאלה אם דיכאון מנבא אשפוזים חוזרים או אם אשפוזים חוזרים מחמירים דיכאון בחולים עם אי-ספיקת לב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשערה כי דיכאון מנבא אשפוזים חוזרים מרובים בחולים המאושפזים עם אי-ספיקת לב, ומצד שני, לבחון אם אשפוזים מרובים מנבאים דיכאון עיקש או החמרה בדיכאון.
מדגם המחקר כלל 400 חולים שאושפזו בשל אי-ספיקת לב והחוקרים אספו נתונם אודות אשפוזים חוזרים מכל-סיבה לאורך תקופה של שנתיים. שאלון PHQ-9 (Patient Health Questionnaire) שימש להערכת דיכאון בתחילת הדרך ובמרווחים של שלושה חודשים.
בעת הגיוס למחקר, 21% מהחולים סבלו מדיכאון קל ו-22% סבלו מדיכאון חמור. מדדי דיכאון גבוהים יותר לפי סולם PHQ-9 ניבאו שיעור גבוה יותר של אשפוזים חוזרים (יחס סיכון מתוקן של 1.02, P=0.03). שיעור האשפוזים החוזרים היה גבוה יותר באלו עם דיכאון חמור, בהשוואה לחולים ללא דיכאון (p=0.0003), אך לא היה שונה משמעותית בין חולים עם דיכאון קל ואלו ללא דיכאון.
אשפוזים חוזרים מרובים לא ניבאו החמרת דיכאון או דיכאון עיקש, אך בחולים צעירים יותר עם מדד NYHA (New York Heart Association) גבוה יותר תועדה שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, בהשוואה לחולים אחרים.
ממצאי המחקר מעידים כי דיכאון הינו גורם סיכון חשוב לאשפוזים חוזרים מרובים של חולים עם אי-ספיקת לב ומדגישים את חשיבות ההתייחסות לדיכאון באוכלוסיית חולים זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!