התחלת טיפול במטפורמין בחולים עם סוכרת מסוג 2 זמן קצר לאחר אשפוז בשל אי-ספיקת לב לוותה בשיעור נמוך יותר של אשפוזים חוזרים בשל אי-ספיקת לב במהלך השנה העוקבת כאשר מקטע הפליטה של חדר שמאל עמד על מעל 40%, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JACC: Heart Failure.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטפורמין וסולפוניל-אוריאה משמשים לעיתים קרובות לאיזון גליקמי בחולי סוכרת. ההשפעה של טיפולים אלו על התוצאים הקליניים בחולים עם אי-ספיקת לב וסוכרת אינה ברורה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין התחלת טיפול במטפורמין וסולפוניל-אוריאה ובין התוצאות הקליניות בחולים עם אי-ספיקת לב וסוכרת.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות מבוטחי Medicare שאושפזו בשל אי-ספיקת לב בין השנים 2006 עד 2014 עם סכרת ולא קיבלו טיפול במטפורמין או סולפוניל-אוריאה לפני האשפוז.
מבין 5,852 חולים, 454 חולים (7.8%) קיבלו מרשם חדש לטיפול במטפורמין ו-504 חולים (8.6%) קיבלו מרשם חדש לטיפול בסולפוניל-אוריאה. לאחר תקנון, החוקרים זיהו קשר בלתי-תלוי בין מרשם לטיפול במטפורמין ובין סיכון מופחת למשלב של תמותה או אשפוז עקב אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.81, p=0.03), אך לא תועד קשר מובהק סטטיסטית עם כל אחד מהתוצאים הללו בנפרד.
הממצאים היו בולטים יותר בחולים עם מקטע פליטה של מעל 40%, כאשר יחסי הסיכון לתמותה או אשפוז עקב אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.90) ואשפוז עקב אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.58, רוח בר-סמך 95% של 0.40-0.85) היו מובהקים סטטיסטית.
לאחר תקנון, התחלת טיפול בתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה לוותה בסיכון מוגבר לתמותה (יחס סיכון של 1.24, p=0.045) ואשפוז עקב אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.22, p=0.050). הקשר בין התחלת טיפול בסולפוניל-אוריאה והתוצאים שנבחנו במחקר לא היה תלוי במקטע הפליטה של חדר שמאל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיה זו של מבוגרים עם סוכרת שאושפזו בשל א-ספיקת לב, התחלת טיפול במטפורמין לוותה בשיפור משמעותי בתוצאים הקליניים לאחר 12 חודשים, בעיקר בקרב חולים עם מקטע פליטה של מעל 40%. מנגד, התחלת סולפוניל אוריאה לוותה בסיכון מוגבר לתמותה ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב, ללא תלות במקטע הפליטה של חדר שמאל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!