בקרב חולים עם גורמי סיכון לאי-ספיקת לב, טיפול באספירין לווה בעליה של 26% בסיכון להתפתחות מחלת הלב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת ESC Heart Failure.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים שבחנו את ההשפעה של אספירין במסגרת מניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם הדגימו תועלת קטנה, אם בכלל. עם זאת, ההשפעה של אספירין על הסיכון להיארעות אי-ספיקת לב עדיין אינה ברורה. כעת הם ביקשו לבחון את החשיבות של טיפול באספירין על היארעות אי-ספיקת לב במסגרת מניעה ראשונית ושניונית ולקבוע אם הטיפול התרופתי הביא לעליה בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב בחולים בסיכון למחלת הלב.
החוקרים אספו נתונים אודות 30,827 חולים בסיכון לאי-ספיקת לב שלקחו חלק בשישה מחקרים תצפיתיים (33.9% נשים; גיל ממוצע של 66.8 שנים). נתונים אודות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם וטיפול באספירין נאספו בתחילת המחקר והחולים היו במעקב אחר היארעות לראשונה של אי-ספיקת לב פטאלית או לא-פטאלית.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין היארעות אי-ספיקת לב ובין טיפול באספירין, תוך תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים ומאפייני המחקר.
לאורך 5.3 שנים, 1,330 חולים פיתחו אי-ספיקת לב, כאשר יחס הסיכון המתוקן לאי-ספיקת לב על-רקע טיפול באספירין עמד על 1.26 (רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.41). יתרה מזאת, מניתוח PSM (Propensity Score Matched), יחס הסיכון עמד על 1.26 (רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.44).
ב-22,690 חולים (73.6%) ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, יחס הסיכון עמד על 1.27 (רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.46).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים בסיכון לאי-ספיקת לב,טיפול באספירין לווה בהיארעות מוגברת של אי-ספיקת לב, ללא תלות בגורמי סיכון אחרים. ממצאים אלו מציעים כי יש מקום לנקוט משנה זהירות במתן מרשם לטיפול באספירין לחולים עם אי-ספיקת לב או בסיכון לאי-ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!