רשימת אפשרויות הטיפול התרופתי בחולים עם אי-ספיקת לב התרחבה שוב עם אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי את מתן Vericiguat בנוסף לטיפולים תרופתיים אחרים לאי-ספיקת לב, בעיקר בחולי אי-ספיקת לב בסיכון גבוה, אלו עם מקטע פליטה של עד 45% והיסטוריה של אשפוז עקב אי-ספיקת לב או צורך במתן אמבולטורי של טיפול תוך-ורידי במשתנים.

המומחים מסבירים כי Vericiguat, המרחיב כלי דם, אושר על-סמך נתוני מחקר VICTORIA, אשר הדגימו ירידה של 10% בסיכון המתוקן לתוצא הסיום העיקרי, תמותה קרדיווסקולארית, או אשפוז ראשון עקב אי-ספיקת לב באלו שנטלו את הטיפול התרופתי, בהשוואה לפלסבו.

המחקר כלל 5,050 משתתפים, אשר היו ברובם בדרגה תפקודית בסיווג II או III לפי NYHA ואושפזו עקב אי-ספיקת לב במהלך ששת החודשים הקודמים, או קיבלו באופן אמבולטורי טיפול תוך-ורידי במשתנים במהלך שלושת החודשים הקודמים; משך המעקב הממוצע עמד על 11 חודשים.

מספר החולים הנדרש למניעה של אירוע אחד במחקר עמד על 24, אשר להערכת החוקרים ומספר מומחים היה נמוך מאוד למרות התועלת המתונה של התרופה במחקר VICTORIA.

הטיפול התרופתי הותחל במינון של 2.5 מ”ג, פעם ביום, עם העלאת המינון ל-5 מ”ג ביום לאחר שבועיים ולאחר מכן ל-10 מ”ג ביום, בהתאם לסבילות הטיפול; 90% מהחולים נטלו מינון יומי של 10 מ”ג לאחר שנה.

מניתוח נתוני מחקר VICTORIA עלה כי התועלת של התרופה לא הושפעה מדרגת ההיענות לטיפולים התרופתיים הסטנדרטיים בתחילת המחקר, ממצאים היוצאים כנגד החשש כי ההשפעה הקלינית אינה בלתי-תלויה בהשפעות של תרופות אחרות. הטיפול התרופתי הבסיסי שניתן למשתתפים במחקר כלל את שלוש התרופות הסטנדרטיות לאי-ספיקת לב ב-60% מהמשתתפים. בסה”כ, 93% נטלו חסמי ביתא, 73% נטלו מעכבי ACE או ARB ו-15% נוספים נטלו ARNI, כאשר 70% מהמשתתפים נטלו טיפול באנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים.

לידיעה במדסקייפ