מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-23 מטעם ה-Heart Failure Society of America עולה כי גם בחולים הקשים ביותר עם אי-ספיקת לב חדה, ניתן להתחיל בבטחה בטיפול ב- Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) ביחידת טיפול נמרץ, כחלק ממעבר זהיר מטיפול תוך-ורידי במרחיבי כלי דם ויונו טרופים לטיפול פומי.
מדגם המחקר כלל 22 חולים, אשר חלקם פיתחו הלם קרדיוגני לאחר אוטם לבבי חד, בעוד שאחרים סבלו מאי-ספיקת לב כרונית ואושפזו בשל התלקחות חדה בדרגה חמורה.
שינויים המודינאמיים בעשרת החולים עם אי-ספיקת לב כרונית תועדו לאחר מעבר מטיפול תוך-ורידי לטיפול פומי באמצעות צנתר ריאתי שוואן-גנץ. ממוצע הלחץ העורקי הממוצע ירד רק ב-9% בעקבות התחלת טיפול באנטרסטו, בעוד שיתר המדדים ההמודינאמיים השתפרו.
החוקרים מדווחים כי 17 מבין 22 החולים בהם הוחל הטיפול באנטרסטו בשלב מוקדם סבלו היטב את הטיפול והשתחררו מיחידת טיפול נמרץ תחת אחד משלושת המינונים של התרופה. כאשר החולים השתחררו מיחידת טיפול נמרץ, בממוצע תועד שיפור משמעותי באינדקס הלבבי מ-1.67 ליטר/דקה/מ”ר לפני התחלת אנטרסטו ל-2.43 ליטר/דקה/מ”ר.
הטיפול באנטרסטו הותחל ב-15 מבין 22 חולים במינון הסטנדרטי הנמוך ביותר, המקביל למתם פעמיים ביום של 24 מ”ג של Sacubitril ו-26 מ”ג של Valsartan. שבעה חולים החלו טיפול במינון בינוני של 49 ו-51 מ”ג, פעמיים ביום, בהתאמה. לא תועדו מקרים בהם הותחל טיפול במינון הגבוה ביותר של 97 ו-103 מ”ג, פעמיים ביום, בהתאמה.
מבין 17 חולים שהשתחררו מיחידת טיפול נמרץ תחת טיפול באנטרסטו, 5, 8 ו-4 חולים טופלו ב-Sacubitril במינון הנמוך ביותר, מינון בינוני והמינון הגבוה ביותר, בהתאמה. רק חמישה חולים נדרשו להפסיק את הטיפול באנטרסטו ביחידת טיפול נמרץ, כאשר בארבעה מקרים הטיפול הופסק בשל תת לחץ דם ובחולה אחד בשל תת לחץ דם ונזק כלייתי חד.
מתוך כנס ה-HFSA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!