הגישההקלינית ובעקבותיה,התוצאים לטווח הרחוקשל מטופלים המתייצגים עם מיוקרדיטיס חדה (ר”תAM), לוקים בערפל מסוים.

התחזית של מטופלים אלה ניתנת לניבוי מסוים, לפי חלק מהעדויות,לפי הפרזנטציה הקלינית בתחילה,כאשר בעת נוכחות אי-ספיקת לב (ר”תHF או ירידה בLVEF), או אריתמיה חדרית (ר”תVAכsustained ventricular arrhythmia),הפרוגנוזה גרועה יותרמאשר בליווי כאב בחזה.

ביופסיה אנדומיוקרדיאלית (ר”תEMB) בעת,AMמומלצת לפי איגודים קרדיולוגים אמריקאים בעיקר כאשר:

·        ההתייצגויות שלAMסוערת(כlow cardiac output syndrome), או עםHFחדשה פרוגרסיבית (מזה פחות חודש),

·        או בליוויVA

·        או חסמים בהולכה החשמלית,

כדי לשלולAMאאוזינופילית, או של תאי-ענק, או סרקוידוזיס, מצבים שבהםAMסוערת יותר, עם תוצאים גרועים, שעשויים להגיב לטיפול בimmune suppression.

אין עדויות רבותבנוגע לחשיבותEMBבחוליםשלא הופיעו עם אחת מהתמונות הקליניות הללו,למרות ההמלצה הגורפת יותר של הESC, ואכן שיעור ביצועEMBבפרקטיקה נמוך.

ביצוע בדיקה של תהודה מגנטית של הלבCMR, אומת ככלי אבחנתי חשוב ב2 מחקרים מעל 1000 מטופלים, אשר הדגימו שעצם:

1.     האדרת גדוליניום מאוחרתLGE(שונה מהפיזור של מחלת לב איסכמית ), מסמלת נזק מיוקרדיאלי, בעת שהמיקום, ומידת הפיזור מאפשרים גם הערכה פרוגנוסטית

2.     וקריטריון נוסף של הדמיית הCMRבפזה 2Tdark blood, המאפשר הערכת בצקתמיוקרדיאלית, (קריטריונים בכינויLake LouiseבאבחוןAM) הראו קורלציה טובה להיסטולוגיהבסגוליות 91%.

מטרת המחקר:להעריך את המהלך הקליני שלAMהגישה הקלינית באשפוז והתוצאים למשך חציון תקופת מעקב של 35 חודש, בהתבסס על מרשם רב מרכזי (ב 19 מרכזים) איטלקי, רטרוספקטיבי.

שיטות:

בין 5.2001 ל 2.2017 נסרקו 684 מטופלים עם סימפטומים שהחלו בפחות מ 30 יום בחשד ל.AM  מטופלים מעל גיל 70 או מאל גיל 50 ללא צנתור כלילי לא נכללו, כך אוכלוסיית המחקר מנתה 443 מטופלים (בגיל חציון 34, 19.4% נקבות),אשר אובחנו לפי

·        או על ידיEMB

·        או על ידי טרופונין מוגבר יחד עם 2 הקריטריונים בCMRשהם בצקת וLGE.

להמשך הסקירה באתר האיגוד הקרדיולוגי