כבר לאחר שפרסם לראשונה את הצלחת הטיפול במטופלים גדושים ( באי ספיקת לבCHF) בצמחיהדיגיטליסב 1785 , גילהWITHERINGבין 100 תיאורי המקרה, את הפוטנציאל הפטאלי שלהתרופה העתידית, דיגוקסין( אשר הופקה מהצמח האצבעוני ב 1930).
היתרונותשלpositive Inotropyושל האפקטהוגאלי הגורם להשפעותnegative Chronotropy and Dromotropy,כנגד החסרונות המדווחים במחקריCHF,על שיעורי תמותה מוגברים, בעיקר לאחר אוטם,משניים לטווח הטיפולילטלי הצר של דיגוקסין, ולהפרעות הקצבהקטלניות, היוו דילמה בהחלטת השימוש בו, שנים רבות.
מחקרDIGמלפני 25 שניםבמטופליCHFבקצב סינוס( עוד לפני הנחיות הטיפול האופטימאלי בחוסמי בטה מעכביACE ונוגדי אלדוסטרון בכל מטופל עםCHF) שלא מצא שינוי בשרידה, ואך הראה הקטנה בשיעור האשפוזים, העלה שוב את שיעורי השימוש בתרופה.בניתוחpost hocשל המחקר, כן נמצא יחס בין רמת התרופה בנסיוב ועליה בתמותה, כאשר הרמה עלתהמעל 1.1ngmlבמטופליCHF, אך לא אם שומרים על רמת דיגוקסין בין 0.5-0.8 .ngml
בעקבות מחקרDIG בCHF, למרות העדר מחקרים מבוקרים בפרפור פרוזדורים (ר”תAF) הבודקים תמותה,השימוש בדיגוקסין כתרופה שלrate controlבעתAFמהיר אך נכנסלהנחיות האיגודים הקרדיולוגים כCLASS 1.
מטרת המחקר:
לחקר אם הטיפול בדיגוקסין בAF מהווה גורם בלתי תלוי המעלה תמותה באוכלוסייהזאת, ומה השפעתם הנוספת של רמת התרופה בנסיוב ואו נוכחותCHF.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!