רמות גבוהות של hs-CRP (High-Sensitivity C-Reactive Protein) לאחר מנה יחידה של Canakinumab (אילאריס) מסייעות בזיהוי חולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית בעלי הסיכוי הגבוה ביותר ליהנות מהתועלת של הטיפול, כך עולה מתוצאות ניתוח משני של מחקר CANTOS.

התוצאות העיקריות של המחקר פורסמו מוקדם יותר השנה ומהן עלה כי מתן הנוגדן החד-שבטי הפחית אירועים קרדיווסקולאריים ללא תלות ברמות LDL, עם יתרון מפתיע נוסף של הפחתת היארעות סרטן ריאות ותמותה עקב סרטן ריאות. עם זאת, מאחר ומדובר בטיפול יקר, המלווה בעליה קטנה אך משמעותית בזיהומים פטאליים.

ניתוח משני קודם של ממצאי המחקר לא הצליח לזהות מאפייני בסיס שניבאו אילו חולים צפויים לתועלת של הטיפול התרופתי. עם זאת, כאשר החוקרים בחנו את התגובות הביולוגיות לתרופה, באלו בהם תועדה רמת hs-CRP של פחות מ-2 מ”ג/ליטר לאחר שלושה חודשים תועדה ירידה מתוקנת של 25% בסיכון היחסי לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים וירידה של 31% בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה .

בחולים עם רמות hs-CRP מעל לסף זה, הטיפול ב-Canakinumab היה בעל השפעה מינימאלית על סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, תמותה קרדיווסקולארית, או תמותה מכל-סיבה.

שיעורי החולים בהם תועדו רמות hs-CRP של מתחת ל-2 מ”ג/ליטר עמדו על 44% עם מינון של 50 מ”ג, 55% עם מינון של 150 מ”ג ו-65% עם טיפול ב-Canakimumab במינון 300 מ”ג, עם ירידה בסיכון המקביל לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בהיקף של 22%, 25% ו-26%, בהתאמה.

בנוסף, החוקרים כותבים כי לא זוהה קשר בין רמות hs-CRP תחת טיפול ובין הסיכון העיקרי של הטיפול התרופתי, זיהומים פטאליים. לכן, ההתבססות על תגובה ביולוגית ל-Canakimumab עשויה לספק כלי פשוט לבחירת החולים בהם צפויה התועלת המקסימאלית, ללא עליית הסיכון לנזקים.

החוקרים מאמינים כי לממצאים אלו חשיבות קלינית רבה לא רק בכל הנוגע לפתופיזולוגיה של דלקת ופיתוח תרופות בעתיד, אלא גם בכל הנושא של בחירת מטופלים, מאזני עלות-תועלת ורפואה מותאמת אישית.

Lancet 2017

לידיעה במדסקייפ