מנתונים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Heart Association ובכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי שיעורי תמותה קרדיווסקולארית ואשפוזים בשל אי-ספיקת לב בטווח הארוך לא הושפעו לאחר עירוי בן 48 שעות של Ularitide בחולים מאושפזים בשל אי-ספיקת לב חדה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Ularitide הינו אנאלוג סינתטי של Urodilatin, שהוא פפטיד אנדוגני המרחיב כלי דם. ישנה השערה כי התערבות מוקדמת בחולים עם אי-ספיקת לב למשך 48 שעות תוביל לשינוי במהלך המחלה לאורך חודשים ושנים מאוחר יותר.
במסגרת מחקר TRUE-AHF חולקו באקראי 2,157 חולים עם אי-ספיקת לב חד לטיפול רציף בן 48 שעות ב- Ularitide במינון 15 ננוגרם/ק”ג/דקה או לפלסבו, שניתנו כתוספת לטיפול הסטנדרטי; הטיפול החל לאחר חציון של שש שעות מהערכה הקלינית הראשונית.
יחס הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית בקבוצת ההתערבות במהלך חציון של 15 חודשים עמד על 1.03. העדר ההשפעה של הטיפול תועד כמעט בכל תתי הקבוצות של החולים, כולל אלו שהוגדרו לפי רמות טרופונין ו-BNP.
לדברי החוקרים, למרות שעירוי בן 48 שעות של Ularitide הביא לשיפור משמעותי ברמות פפטידים נטריאורטיים, סמן למתח על דופן הלב, לא תועדה ירידה בנזק לשריר הלב כפי שנקבע לפי ריכוז טרופונין, או שיפור בתוצא סיום משולב קצר-טווח.
ממצאי המחקר מעידים כי ל- Ularitide השפעות קצרות-טווח מוגבלות, החולפו לאחר הפסקת הטיפול. בשלב זה, חשוב לזכור כי היעד העיקרי המיידי של הטיפול הוא הקלה בתסמיני המטופלים.
מתוך כנס מטעם ה-AHA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!