“פרשת” דיגוקסין נמשכת..כעת, פירסום חדש ב-European Heart Journal המבוסס על אותם נתונים של אנליזה שפורסמה לאחרונה והגיעה למסקנה שדיגוקסין מעלה את הסיכון לתמותה בקרב מטופלים עם פירפור פרוזדורים (AF) מגיעה כעת למסקנה שונה לחלוטין.. באנליזה החדשה של מחקר AFFIRM השימוש בדיגוקסין לא היה קשור עם עלייה בסיכון לתמותה או אישפוזים במטופלים עם AF פרקוסימלי או עיקש.
לדעת החוקרים לאנליזה החדשה יש חשיבות בעיקר עבור חולי אי ספיקת הלב והיא יכולה להוות צפירת הרגעה עבור מטופלים ורופאים שחששו להמשיך לעשות שימוש בעקבות האנליזה הקודמת. באנליזה הקודמת (גם פורסמה ב-European Heart Journal ודווחה אצלנו כאן) השימוש בדיגוקסין היה קשור לעלייה של 41% בתמותה מכל סיבה, 35% תמותה קרדיווסקולרית, ו-61% בתמותה אריתמית. בעקבות הפירסום הזה שזכה לתשומת לב ציבורית רבה חלק מהמרכזים הקליניים הפסיקו השימוש בתרופה על אף ההמלצות של האיגודים המקצועיים המובילים בעולם.
באנליזה החדשה, הנוכחית חישבו החוקרים את הסיכון לתמותה עם דיגוקסין תוך שהם משווים מטופלים תואמים מבחינת פרופיל גורמי סיכון. במחקר ה-AFFIRIM השתתפו 4,060 מטופלים עם AF שחולקו באופן אקראי לטיפול משמר קצב או משמר מקצב. מתוכם, 1377 מטופלים קיבלו דיגוקסין, והחוקרים זיהו כעת 878 זוגות של מטופלים תואמים שאחד מהם קיבל דיגוקסין מול התואם שלא קיבל.
במהלך 3.4 שנות המעקב לא היה לדיגוקסין אפקט על תמותה מכל סיבה, אישפוז מכל סיבה או אריתמיות לא פטאליות. ההסבר שנותנים החוקרים לסתירה כביכול בתוצאות הן שמרבית החולים שקיבלו דיגוקסין סבלו גם מאי ספיקת לב, ולכן העליה בתמותה ובאירועים האחרים שנצפתה באנליזה הראשונה הייתה קשורה למעשה למצב אי הספיקה שכידוע מעלה את הסיכון לכשעצמו, ללא קשר לדיגוקסין דווקא.
הערת המערכת: בינתיים, לפי כתבה ב-The Heart הויכוח עדיין נמשך..חלק מהמרואיינים לכתבה רואים באנליזה החדשה “להטוט סטטיסטי” בעוד שאחרים סבורים שיש מקום להמשיך ולהיצמד להנחיות ולעשות שימוש מושכל בדיגוקסין בחולים המתאימים, עם דגש על מינונים נמוכים יותר באוכלוסיה המבוגרת.
באשר למקומו של דיגוקסין באי ספיקת לב ראו העדכון בדיווח שבקישור זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!