מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Heart Failure עולה כי ההשפעה של CRT (Cardiac Resynchronization) על שיעורי התמותה במחקר CARE-HF (Cardiac Resynchronization-Heart Failure) נותרת גם במהלך מעקב ארוך-טווח.

לדברי החוקרים, ממצאי מחקר CARE-HF סייעו בהבנת החשיבות של טיפול CRT בחולים נבחרים עם אי-ספיקת לב. כעת הם מדוחים על התוצאות ארוכות הטווח.

ההרשמה למחקר הסתיימה במרץ 2003. לאחר שדיווחו על התוצאות העיקריות של המחקר בשנת 2005, החוקרים התבקשו ליידע את החולים אודות הממצאים ולהשתיל CRT במידה והיה מקום לכך. בהמשך, החוקרים התבקשו לקבל את ההסכמה של החולים למעקב ארוך-טווח עד 30 בספטמבר, 2009. מבין 813 חולים שנכללו במחקר המקורי, 343 (42%) מתו לפני מתן הסכמה חוזרת, החוקרים לא הצליחו ליצור קשר עם 111 חולים (14%), 50 חולים (6%) סירבו להשתתף ו-309 (38%) נתנו הסכמתם למעקב ארוך-טווח.

מבין החולים שנכללו תחילה בקבוצת הביקורת, למעלה מ-95% מהשורדים עברו השתלת CRT בעת מתן ההסכמה החוזרת. מרגע ההקצאה האקראית, 222 חולים שחולקו במקור לטיפול תרופתי ו-192 שחולקו במקור להשתלת CRT הלכו לעולמם. יחס הסיכון לתמותה בחולים שחולקו במקור להשתלת CRT, בהשוואה לאלו שחולקו במקור לקבוצת ביקורת, עמד על 0.77 (p=0.007).

החוקרים מסכמים וכותבים כי השפעה של CRT על שיעורי התמותה שתוארה במהלך מחקר CARE-HF נותרה בטווח הרחוק. שיעור גבוה של השתלת התקני CRT בקבוצת הביקורת, לאחר השלמת ההקצאה האקראית במחקר, מנע היפרדות נוספת של עקומות ההישרדות.

Eur J Heart Fail. 2012;14(6):628-634

לידיעה במדסקייפ