הסיכון להפרעות קצב נותר מוגבר גם לאחר שיפור מקטע הפליטה של חדר שמאל (מתוך הכנס המדעי מטעם ה-American College of Cardiology)

מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס המדעי מטעם ה-American College of Cardiology עולה כי בחולים המיועדים להחלפה אלקטיבית של ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) שהושתל כאשר מקטע הפליטה של חדר שמאל היה נמוך מ-35%, הסיכון להפרעות קצב חדריות מסוכנות נותר מוגבר גם אם מקטע הפליטה השתפר מאז אל מעל 35%.

חולים בהם בוצעה השתלת ICD במסגרת מניעה שניונית, או אלו שכבר זכו לטיפול הולם מההתקן מוגדרים בסיכון עתידי בכל מקרה. עם זאת, מה באשר לחולים עם השתלת ICD במסגרת מניעה ראשונית שמעולם לא קיבלו מכת חשמל או קיצוב נגד-טכיקרדיה וכעת חל שיפור במקטע הפליטה שלהם אל מעבר לסף של 35%? ההנחיות הנוכחיות אינן מתייחסות לסוגיה זו, וממצאי המחקר עולה כי ההתקן עדיין עשוי לספק הגנה.

קבוצת חוקרים נוספת דיווחה על תוצאות דומות. מדגם של 111 חולים היו במעקב שכלל בדיקות אקו-לב ופיתחו דום-לב; 31 מהם היו עם מקטע פליטה של מתחת ל-35%, כאשר ב-11 חולים חל שיפור אל מעבר ל-35% – כולל ארבעה בהם מקטע הפליטה של חדר שמאל עלה אל מעבר ל-55% – במהלך תקופה ממוצעת של שנתיים.

בסדרה הנוכחית, מבין 121 חולים בהם בוצעה החלפת ICD משנת 2006 עד 2010 לא כולל חולים בהם הושתל CRT (Cardiac Resynchronization Therapy) מקטע הפליטה של חדר שמאל השתפר אל מעבר ל-35% בכרבע מהחולים. ובמרבית המקרים הללו, לא מדובר היה בעליה מעט מעבר לרמת הסף. באותם 32 חולים, ממוצע מקטע הפליטה של חדר שמאלי עלה מ-32% בעת השתלת ה-ICD ל-51% בעת החלפתו (באלו בהם לא חל שיפור במקטע הפליטה, הממוצע נותר סביב 36%).

עם זאת, 13 מבין 32 החולים נהנו מהחלפת ההתקן; ובשלושה מבין אותם 13 חולים, מדובר היה בטיפול הראשון שהביא להטבה במצבם.

הממצאים כללו נתונים אודות כל החולים, אלו בהם ההשתלה בוצעה במסגרת מניעה ראשונית או שניונית ואלו עם מחלת לב איסכמית או לא-איסכמית. באלו בהם חל שיפור במקטע הפליטה של חדר שמאל נרשמה שכיחות גבוהה יותר של קרדיומיופתיה לא-איסכמית, בהשוואה לאלו בהם לא חל שיפור במקטע הפליטה (36% לעומת 19%, p=0.037).

במהלך מעקב ממוצע של 6.2 שנים, ההיארעות של מכות חשמל ע”י ICD וההיארעות המשולבת של כל טיפול של ההתקן (מכת חשמל או קיצוב נגד-טכיקרדיה) הייתה דומה בקרב אלו עם שיפור ואלו ללא שיפור במקטע הפליטה של חדר שמאל.

החוקרים מבינים כי מדובר במדגם קטן של חולים וכי זוהי מגבלה משמעותית של המחקר, עם זאת, מדובר בממצאים חדשים התומכים בביצוע מחקרים נוספים בנושא.

American College of Cardiology 2012 Scientific Sessions

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן