במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפילדלפיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דרמטומיוזיטיס, שימוש בצמחי מרפא לפני הופעת התסמינים לווה בשיעורים נמוכים יותר משמעותית של נוגדנים עצמיים, כולל נוגדנים ספציפיים למיוזיטיס, נוגדנים שנקשרו עם מיוזיטיס ונוגדנים כנגד הגרעין.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 286 חולים עם דרמטומיוזיטיס (גיל ממוצע באבחנה של 49 שנים, 86% נשים), אשר טופלו במרכז יחיד בארצות הברית. מבין כלל החולים, 36 (13%) נחשפו לצמחי מרפא בעלי השפעה להגברת פעילות מערכת החיסון לפני הופעת תסמיני דרמטומיוזיטיס, השכיחים ביותר היו ספירולינה (61%), סמבוק שחור (25%), אשוואגאנדה (11%), כלורלה (8%), אכינצאה (6%), אספסת (3%) ו-Tongkat Ali (3%). מרווח הזמן החציוני בין תחילת שימוש בצמחי מרפא ובין התפרצות המחלה עמד על 12 חודשים.

החוקרים השוו את שיעור נוגדני Myositis-Specific Autoantibodies, Myositis-Associated Autoantibodies ונוגדני Antinuclear Anutoantibodies בין חולים עם וללא חשיפה לצמחי מרפא.

מהנתונים עולה כי שיעור נוגדנים Myositis-Specific Autoantibodies היה נמוך יותר משמעותית בקרב אלו שדיווחו על שימוש בצמחי מרפא, לעומת אלו שלא השתמשו בצמחי מרפא (22% לעומת 51%, p=0.001). בדומה, שיעור נוגדנים Myositis-Associated Autoantibodies היה נמוך יותר משמעותית בקרב אלו שדיווחו על שימוש בצמחי מרפא (13% לעומת 32%, p=0.03).

כמו כן, שיעור נוגדנים Antinuclear Antibodies היה נמוך יותר משמעותית עם שימוש בצמחי מרפא (40% לעומת 61%, p=0.04).

מניתוח הנתונים עלה כי מדד Cutaneous Disease Area ומדד Severity Index Activity Score לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות ולא היו שונים על-פי נוכחות או העדר נוגדנים עצמיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח ממצאי המחקר, הרופאים אינם צריכים להתבסס רק על בדיקות נוגדנים עצמיים, אלא לקחת בחשבון גם את הממצאים הקליניים ולבחון שימוש אפשרי בצמחי מרפא באבחנה וטיפול בדרמטומיוזיטיס.

JAMA Dermatol, Nov 5, 2025

לידיעה במדסקייפ