האם יש קשר בין שתיית קפה ובין סיכון להפרעות קצב? (מתוך כנס ה-EPI-PNAM)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- Cardiovascular Disease Epidemiology and Prevention and Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (EPI-PNAM) 2010 , עולה כי נצפה קשר בין שתיית מספר כוסות קפה ביום ובין סיכון מופחת להפרעות קצב.

החוקרים מסבירים כי מטופלים רבים מייחסים תלונות על פלפיטציות לשתיית קפה. עם זאת, הראיות הקיימות בספרות לא מצביעות על קשר שכזה. עבודות קודמות שנערכו בנושא מצאו תוצאות לא עקביות, בחלקן נצפה קשר בין שתיית קפה ובין סיכון מעט מוגבר לאוטם לבבי פטאלי ולא פטאלי, בייחוד במעשנים, ולא נמצא קשר בין שתיית קפה ובין סיכון מוגבר לתמותה הכוללת או לתמותה קרדיווסקולארית.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים נתונים על 130,054 משתתפים מה- Kaiser Permanente health planאשר מילאו שאלון על צריכת הקפה והרגלי בריאות נוספים.

מתוצאות המחקר עולה כי לאחר תקנון למשתנים שונים, ביניהם מדד מסת הגוף (BMI), לחץ הדם וערכי הכולסטרול, נמצא קשר בין שתיית קפה ובין סיכון נמוך יותר לאשפוזים בשל הפרעות קצב. החוקרים מציינים כי למשתתפים ששתו למעלה מ-4 כוסות קפה ביום נמצא סיכון נמוך ב-18% לאשפוז בשל הפרעות קצב, ומוסיפים כי הקשר נצפה הן בנשים והן בגברים, בקבוצות אתניות שונים, וכן במעשנים ולא-מעשנים.

הסיכון היחסי (RR) להפרעות קצב ע”פ צריכת הקפה מוצג בטבלה הבאה:

















































הפרעות קצב


< כוס קפה אחת ליום

RR (95% CI)


1-3 כוסות קפה ביום

RR (95% CI)


> 4 כוסות קפה ביום

RR (95% CI)


כל הפרעות הקצב


0.97 (0.851.11)


0.93 (0.84-1.02)


0.82 (0.730.93)


Paroxysmal supraventricular tachycardia


0.85 (0.541.34)


1.01 (0.721.40)


0.63 (0.410.98)


Paroxysmal ventricular tachycardia


0.99 (0.591.63)


1.04 (0.711.53)


1.22 (0.791.87)


פרפור פרוזדורים


0.82 (0.671.00)


0.88 (0.761.01)


0.81 (0.690.96)


רפרוף פרוזדורים


0.99 (0.651.93)


0.86 (0.621.20)


0.80 (0.541.19)


פעימות מוקדמות


1.98 (1.023.84)


0.98 (0.541.79)


0.62 (0.281.35)


הפרעה לתפקוד ה-SA Node


1.04 (0.711.52)


0.90 (0.671.21)


0.88 (0.621.24)


הפרעות קצב אחרות


1.02 (0.791.32)


0.93 (0.771.14)


0.72 (0.560.93)


לדברי החוקרים, משקה הקפה מכיל מספר מרכיבים, כולל אנטי-אוקסידנטים, שעשויים לצמצם את הסיכון להפרעות קצב. עם זאת, הם מציינים כי כאשר נבדקו משתתפים ששתו קפה נטול קפאין בלבד לא נמצאה השפעה מגנה, ולכן ייתכן כי קיים קשר לקפאין עצמו.

בשלב זה לא ברור מהו המנגנון העומד בבסיס הקשר שנצפה במחקר. בין ההסברים האפשריים שמציעים החוקרים ניתן לציין כי קפאין מתחרה עם אדנוזין במוח, ולכן ייתכן שקיימת תחרות דומה גם בלב. אדנוזין משפיע על ההולכה ועל החלמת תאי שריר הלב לאחר הדה-פולריזציה, ועל כן קיצור התקופה הרפרקטורית עלול לעורר הפרעות קצב.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי מדובר במחקר תצפיתי ויש לאשר את התוצאות במחקרים נוספים. כמו כן, יעד המחקר העיקרי כלל אשפוזים בשל הפרעות קצב, ולא הפרעות קצב קלות יותר שלא הובילו לאשפוז.

מתוך הכנס Cardiovascular Disease Epidemiology and Prevention and Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (EPI-PNAM) 2010.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן