לטיפול ב-Clozapine ו-Risperidone סיכון לבבי דומה בחולי סכיזופרניה (מתוך Journal of Clinical Psychiatry)

בחולים עם סכיזופרניה, מתן Clozapine (לפונקס) אינו מביא לעלייה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה ל-Risperidone (ריספרדל), זאת למרות הבדלים ידועים בפרופיל הסיכון הקרדיו-מטבולי בין שתי התרופות האנטי-פסיכוטיות הללו.

החוקרים מסבירים כי גורמים רבים עשויים להגדיל את הסיכון לתמותה מוקדמת בקרב חולי סכיזופרניה., והיקף התרומה של תרופות אנטי-פסיכוטיות לסיכון זה עדיין אינו-ידוע.

במאמר שפורסם במהדורת ינואר של Journal of Clinical Psychiatry כותבים החוקרים כי למרות העדיפות המוכחת של Clozapine על Risperidone בטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, Clozapine מביא לעליה משמעותית במשקל הגוף, ועשוי להגדיל את הסיכון לסוכרת והפרעות מטבוליות אחרות.

במסגרת המאמר החוקרים השוו את שיעורי התמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית במדגם של חולים שטופלו ב- Clozapine (n=1084) וקבוצה תואמת של חולים שלא נחשפו ל- Clozapine וטופלו במקום זאת ב-Risperidone (n=602).

במהלך תקופת מעקב של 6-10 שנים (1994-2004), נרשמו 136 מקרי תמותה, כולל 43 מקרי תמותה על רקע מחלה קרדיווסקולארית.

החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בסיכון לתמותה, במיוחד באוכלוסיה שהחלה בטיפול התרופתי לפני גיל 55 שנים. לאחר חמש שנים, שיעורי התמותה עקב תחלואה קרדיווסקולארית בחולים מתחת לגיל 55 בעת התחלת הטיפול התרופתי, עמדה על 1.1% בקבוצת המטופלים ב- Clozapine, לעומת 1.0% בקבוצת הטיפול ב-Risperidone; לאחר עשר שנים, השיעורים עמדו על 2.7% ו-2.8%, בהתאמה.

החוקרים זיהו עליה מסוימת בסיכון לתמותה עם Clozapine בחולים שטופלו ב- Clozapine לאחר גיל 55 שנים, אך קבוצת גיל זו כללה מספר קטן של משתתפים, ודרושים מחקרים גדולים יותר.

באופן ספציפי, בחולים שהחלון בטיפול התרופתי בגיל 55 ומעלה, שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית עמדו על 8.5% עם Clozapine ו-3.6% עם Risperidone לאחר חמש שנים, ו-16.0% ו-5.7%, בהתאמה, לאחר עשר שנים (p=0.144).

החוקרים סבורים כי Clozapine עודנו אפשרות ויאבילית לטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, במיוחד בחולים מתחת לגיל 55 שנים. הממצאים הנוכחיים מאשרים כי בחולי סכיזופרניה סיכון גבוה יותר לתמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

במרילנד, מקום עבודתם של החוקרים, הסיכון לתמותה על-רקע קרדיווסקולארי בחולים עם סכיזופרניה היה גבוה פי 4.0, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וההבדל בולט במיוחד בנשים, להן סיכון גבוה פי 6.2, בהשוואה לסיכון באוכלוסיה הכללית.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Psychiatry 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן