האם הקריטריונים המקובלים לתסמונת מטבולית מהימנים גם בילדים? (מתוך J Clin Endocrinol Metab)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי הקריטריונים המקובלים לאבחנת תסמונת מטבולית אינם מהימנים בילדים.

לדברי החוקרים, קיימת סבירות רבה כי תוצאות בדיקות המעבדה בילדים ישתנו מיום ליום, יותר מאשר במבוגרים, לכן אבחנות המבוססות על ערכי סף מסוימים אינן מהימנות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

הממצאים מבוססים על שני מדגמים. ראשית, ב-ב-220 ילדים שמנים בגילאי 7-18 שנים, הם העריכו את מה שכונה “יציבות תסמונת מטבולית בטווח הקצר” כלומר, קריטריונים אבחנתיים שאושרו בשני ביקורים במרפאות במרווח של 60 ימים זה מזה.

בקבוצה זו, במהלך מרווח ממוצע בין המעקבים של 19.8 ימים, שכיחות תסמונת מטבולית נעה בין 17.3% בתחילת המחקר ל-31.8% בבדיקת המעקב.

בקרוב לשליש מהצעירים עם תסמונת מטבולית בתחילת המחקר, לא ניתן היה לקבוע אבחנה זו בזמן הביקור השני, בעוד ש-24% מהילדים ללא תסמונת מטבולית בביקור הראשון, ענו על הקריטריונים האבחנתיים רק מספר ימים או שבועות מאוחר יותר.

החוקרים העריכו גם את יציבות האבחנה בטווח הארוך, הפעם נכללו 146 ילדים שמנים ולא-שמנים, בגילאי 6-13 בתחילת המחקר. בקבוצה זו, החוקרים השוו את תוצאות הבדיקות משני ביקורים שונים, במרווח של 18 חודשים.

בתחילת המחקר, 7.5% מהילדים בקבוצה זו ענו על הקריטריונים האבחנתיים לתסמונת מטבולית. לאחר 5.6 שנים, בממוצע, 8.9% אובחנו עם תסמונת מטבולית. כשליש מהמקרים לא היו יציבים, וכל מרכיב אינדיבידואלי של התסמונת המטבולית לא נותר לאורך זמן בלפחות 15% מהמקרים.

נתונים אלו תומכים בגישה לפיה לאבחנה של תסמונת מטבולית בצעירים, המבוססת על ערכי סף דיכוטומיים של בדיקות מעבדה מנקודת זמן אחת, חשיבות קלינית מוגבלת.

החוקרים מאמינים כי אין ספק שיש לערוך שינויים בקריטריונים האבחנתיים להגדרת התסמונת בילדים, מאחר שכאשר ילדים גדלים השינויים אינם מוגבלים רק לגודלם, אלא כוללים גם שינויים בטווח התקין של בדיקות מעבדה רבות, כולל בדיקות מעבדה המשמשות להגדרת תסמונת מטבולית.

עם זאת, עצם העובדה שקשה לקבוע אבחנה של תסמונת מטבולית בילדות אינה מעידה על כך שלבדיקות אלו אין כלל חשיבות. בילדים עם ערכים מעבדתיים גבוהים או אף קרובים לערכי הסף להגדרת תסמונת מטבולית, קיים סיכון גבוה לסיבוכים מטבוליים בשלב מאוחר יותר בחייהם.

J Clin Endocrinol Metab 2009;94:4828-4834

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן