בחולים עם דליריום שיעורי תמותה גבוהים יותר, עם משך הנשמה ארוך יותר ואשפוז ממושך ביחידות טיפול נמרץ או בבתי חולים, כך עולה ממטה-אנליזה חדשה, שפורסמה במהלך חודש יוני בכתב העת BMJ. עוד עולה מהנתונים כי בנוכחות דליריום תועדה שכיחות גבוהה יותר של ליקוי קוגניטיבי לאחר השחרור.
הסקירה כללה 42 מחקרים והחוקרים מצאו כי 31.8% מבין כ-16,500 חולים ביחידות טיפול נמרץ פיתחו דליריום במהלך האשפוז. הסיכון לתמותה (28 מחקרים) במהלך האשפוז בבית החולים היה גבוה יותר מכפליים בחולים שפיתחו דליריום, עם יחס סיכון של 2.19 (p<0.001).
כל החולים היו בגילאי 16 שנים ומעלה, אושפזו ביחידות טיפול נמרץ ועברו הערכה לדליריום כחלק ממחקרי עוקבה פרוספקטיביים תצפיתיים. החוקרים לא כללו בסקירה מחקרים בהם מרבית המשתתפים היו חולים עם הפרעות במערכת העצבים המרכזית, כולל אירועים מוחיים וניתוח מוח לאחרונה, או חולים לאחר ניתוח לבבי או השתלות לב, הקשורים בהפרעות מסוימות בתפקוד המוחי. הם גם לא כללו מחקרים להערכת תרופות לטשטוש.
משך האשפוז ביחידות טיפול נמרץ (28 מחקרים) בחולים שפיתחו דליריום היה ארוך יותר, עם שיעורי SMD (Standardized Mean Difference) של 1.38 (p<0.001), שהצטבר ליום נוסף ותשע שעות, בממוצע. בחולים עם דליריום תועד גם אשפוז ממושך יותר בבית החולים (22 מחקרים), עם SMD של 0.97 (p<0.001).
מספר קטן של מחקרים קשר בין דליריום ומשך דליריום ובין ליקוי קוגניטיבי לאחר שחרור מבית בחולים. משך זמן ההנשמה (10 מחקרים), עלה בממוצע ב-1.79 ימים בחולים עם דליריום (p<0.001).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!