במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על קשר בין מנופאוזה כירורגית ובין הידרדרות קוגניטיבית, כאשר ההידרדרות מהירה יותר ככל שהניתוח לכריתת השחלות נעשה בגיל צעיר יותר, בעיקר בתחומי זיכרון אפיזודי וסמנטי. כמו כן, מהנתונים עולה קשר עם שינויים פתולוגיים האופייניים למחלת אלצהיימר.
ממצאי המחקר מאשרים תוצאות מחקר קודם, שמצאו כי לשינויים הורמונאליים חדים באמצע החיים השפעה שלילית על התפקוד הקוגניטיבי בנשים. בעוד שמחקרים אחרים בחנו את הקשר בין מנופאוזה כירורגית ותפקוד קוגניטיבי, ייחודיות המחקר הנוכחי נובעת מכך שכלל מידע אודות פתולוגיה של מחלת אלצהיימר, כפי שנקבע על-סמך בדיקות לאחר המוות.
המחקר כלל נשים משני מחקרים להערכת הידרדרות קוגניטיבית: מחקר Religious Orders Study of שהחל בשנת 1994 ומחקר Rush Memory and Aging Project, שהחל בשנת 1997. כל המשתתפים לא סבלו מדמנציה בעת הגיוס למחקר
הסקירה הנוכחית כללה 1,884 נשים, בגיל ממוצע של 78 שנים, שהשלימו את ההערכה הבסיסית בתקופה שבין ינואר 1994 ועד אוגוסט 2012, עם נתונים זמינים. 607 נשים דיווחו על היסטוריה של מנופאוזה כירורגית.
הערכה קלינית נערכה כל שנה למשך עד 18 שנים. התפקוד הקוגניטיבי נבחן באמצעות מדדים קוגניטיביים גלובאליים, עם חמש קטגוריות עיקריות: זיכרון אפיזודי, זיכרון סמנטי, זיכרון עבודה, מהירות תפיסה ויכולת מרחבית.
מהנתונים עלה כי בנשים לאחר מנופאוזה כירורגית גיל המנופאוזה הממוצע היה מוקדם יותר (42 במקום 49 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של טיפול הורמונאלי חליפי (53% לעומת 27%) בהשוואה לנשים שדיווחו על מנופאוזה טבעית.
מבין המטופלות בטיפול הורמונאלי חליפי (632 נשים), 71% דיווחו על טיפול בתוך חמש שנים ממנופאוזה, עם משך ממוצע של למעלה מ-13 שנים.
מהתוצאות עלה עוד כי ככל שגיל המנופאוזה הכירורגית היה צעיר יותר, כך שיפור ההידרדרות הקוגניטיבית היה תלול יותר. כל שנה של מנופאוזה כירורגית מוקדמת יותר לוותה בהשפעות קוגניטיביות הדומות לעליה של שישה חודשים בגיל.
בנשים שהיו צעירות יותר בעת המנופאוזה הכירורגית תועד קצב הידרדרות קוגניטיבית מהיר יותר, בהשוואה לנשים שהיו מבוגרות יותר בעת הניתוח, או נשים שנכנסו למנופאוזה טבעית.
באשר לתפקודים הקוגניטיביים שנפגעו, גיל מוקדם יותר בעת מנופאוזה כירורגית לווה בשיפוע תלול יותר של הירידה בזיכרון האפיזודי ובזיכרון הסמנטי.
החוקרים הצליחו גם לאסוף את תוצאות הבדיקות לאחר המוות של המוחות של 600 נשים ומצאו קשר בין גיל מוקדם יותר בעת מנופאוזה כירורגית ובין נטל רב יותר של ממצאים פתולוגיים אופייניים למחלת אלצהיימר. מבין שלושת הסמנים לפתולוגיה של מחלת אלצהיימר (Neuritic Amyloid Plaques, Neurofibrillary Tangles ו-Diffuse Amyloid Plaques), הקשר המשמעותי ביותר תועד עם Neuritic Plaques.
הממצא לפיו קיים קשר בין הגיל בעת מנופאוזה כירורגית ובין פתולוגיה של מחלת אלצהיימר הוא די ייחודי למחקר הנוכחי.
כאשר החוקרים בחנו את חשיבות טיפול הורמונאלי חליפי, הם מצאו כי הטיפול הנ”ל, שניתן בתוך חמש השנים הראשונות לאחר מנופאוזה כירורגית ולמשך לפחות עשר שנים, לווה בירידה בשיפור ההידרדרות הקוגניטיבית ובירידה קטנה יותר בזיכרון האפיזודי, בזיכרון הסמנטי וביכולת המרחבית.
החוקרים זיהו קשר בין משך הטיפול ההורמונאלי החליפי ובין שיפוע עדין יותר של הירידה בזיכרון האפיזודי, בזיכרון המרחבי ובמהירות התפיסה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי גיל צעיר יותר בעת מנופאוזה כירורגית מלווה בהידרדרות קוגניטיבית וממצאים פתולוגיים אופייניים למחלת אלצהיימר. מחקרים הנערכים בימים אלו צפויים לסייע בהבנת ההשפעה האפשרית של טיפול הורמונאלי חליפי על הקשר הנ”ל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!