בכתב העת American Journal of Epidemiology מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לטיפול ארוך-טווח בוויטמין C או וויטמין E אין השפעה משמעותית על התפקוד הקוגניטיבי, אם כי תתכן תועלת קוגניטיבית בעקבות הגדלת צריכת קרטינואידים.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין צריכה ארוכת-טווח של נוגדי-חמצון ובין הידרדרות קוגניטיבית בנשים מבוגרות שלקחו חלק במחקר NHS (Nurses’ Health Study). החל משנת 1980, המשתתפות השלימו יומני תזונה כל ארבע שנים; בשנים 1995-2001, כ-16,000 משתתפות בגילאי 70 ומעלה השלימו הערכה קוגניטיבית, עליה חזרו שלוש פעמים במרווחים של שנתיים.
החוקרים העריכו את ההבדל בקצב ההידרדרות הקוגניטיבית עם קטגוריות שונות לצריכת וויטמין E, וויטמין C וקרטינואידים.
מהתוצאות עולה כי אין קשר בין ההידרדרות הקוגניטיבית ובין צריכת וויטמין E או צריכת קרטינואידים., אם כי צריכה רבה יותר של ליקופנים וצריכה מופחתת של וויטמין C לוו בהידרדרות קוגניטיבית איטית יותר.
כאשר החוקרים בחנו את המצב התפקודי הכולל בגילאים מבוגרים יותר, הם לא זיהו השפעה כלשהי לוויטמין C או לוויטמין E על התפקוד הקוגניטיבי, אך מצאו קשר בין צריכת קרטינואידים ובין תפקוד קוגניטיבי טוב יותר.
לסיכום, ממצאי המחקר לא הדגימו קשר עקבי בין צריכה ארוכת טווח של וויטמין E וויטמין C ובין התפקוד הקוגניטיבי. עם זאת, ייתכן כי במבוגרים יש השפעה להגדלת צריכת קרטינואידים.
Am J Epidemiol. 2013;177(1):33-41






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!