טיפול קוגניטיבי התנהגותי למניעת אירועים קרדיווסקולאריים (Arch Intern Med)

ממחקר חדש עולה כי הוספת טיפול קוגניטיבי התנהגותי לטיפול הסטנדרטי מפחית משמעותית את הסיכון להישנות אוטם לבבי חריף ומחלה קרדיווסקולארית בחולים ששוחררו מבית החולים בעקבות אירוע קרדיווסקולארי חריף.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים פסיכוסוציאליים אחראיים לחלק גדול מהסיכון הקרדיווסקולארי, ומהווים כ-30% מהסיכון לאוטם לבבי. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם טיפול קוגניטיבי התנהגותי המכוון כנגד חלק מהגורמים הללו עשוי להפחית את הסיכון להישנות מחלה קרדיווסקולארית.

המחקר כלל חולים בתוך 12 חודשים לאחר אשפוז בבית החולים לאחר אירוע קרדיווסקולארי חריף, בין השנים 1996 עד 2002. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת טיפול סטנדרטי בהתאם להנחיות או לשילוב טיפול סטנדרטי עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שהתמקד בהתמודדות עם לחצים, טיפול בדחק והפחתת הדחק היומיומי, תחושת דחיפות ועוינות. היעדים העיקריים של המחקר היו תמותה מכל-סיבה, אשפוזים עקב אירועים קרדיווסקולאריים חוזרים והישנות אוטם לבבי.

עד לתום תקופת המחקר, 812 חולים נכללו בניתוח הממצאים: 203 לא ענו על קריטריוני המחקר ו-148 סירבו לקחת חלק. יתר 362 החולים (71.0% מהמקרים המתאימים למחקר) לקחו חלק במחקר. המעקב הממוצע עמד על 96 חודשים בקבוצת ההתערבות לעומת 91 חודשים בקבוצת הביקורת עם 18,402 ו-15,547 חודשי-מטופל, בהתאמה.

שיעורי התמותה מכל-סיבה בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת עמדו על 23 (192 חולים, 11.98%) ו-25 (170 חולים, 14.71%), בהתאמה; הירידה לאחר תקנון לערפלנים עמדה על 28% אך לא הייתה מובהקת סטטיסטית (HR = 0.72,  p=0.28).

בקבוצת ההתערבות שיעורי ההישנות הראשונה של אירועים קרדיווסקולאריים פטאליים ולא-פטאליים היו נמוכים יותר משמעותית (HR=0.59,  p=0.002), עם פחות אירועים של אוטם לבבי חריף (HR = 0.55,  p=0.007). תועד קשר מנה-תגובה משמעותי, עם ירידה גדולה יותר משמעותית באירועים קרדיווסקולאריים ואוטם לבבי באלו שלקחו חלק בכל המפגשים: החוקרים מצאו כי מספר המפגשים בהם היה להשתתף בתכנית מלאה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי למנוע אירוע קרדיווסקולארי אחד ואוטם לבבי אחד עמדו על 9 ו-10, בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי תכנית טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בן שנה לטיפול במצבי דחק, בנוסף לטיפול הסטנדרטי, נמצאה יעילה מאוד בהפחתת הסיכון להישנות אירוע קרדיווסקולארי ואוטם לבבי בחולים אלו ששוחררו מבית החולים לאחר אירוע קרדיווסקולארי.

Arch Intern Med 2011; 171: 134-40

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן