האם תכשירים נוגדי דיכאון עלולים להגביר את הסיכון לתמותה ולשבץ בנשים שלאחר גיל המעבר? (מתוך Archives of Internal Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Archives of Internal Medicine עולה כי נשים שלאחר גיל המעבר הנוטלות טיפול תרופתי בנוגד דיכאון טריציקלי (Tricyclic Antidepressant, TCA) או בתכשיר מסוג Selective Serotonin-Reuptake Inhibitor (SSRI) מצויות ככל הנראה בסיכון מוגבר לתמותה כוללת. בנוסף, נשים אלו הנוטלות SSRI עלולות בנוסף להימצא בסיכון מוגבר לשבץ המוראגי או שבץ קטלני.

במחקר גדול ופרוספקטיבי זה, המבוסס על מאגר ה-Women’s Health Initiative, מדווחים החוקרים כי שימוש חדש בתכשיר מסוג TCA או ב-SSRI במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.9 שנים לא נקשר בצורה מובהקת לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית (Coronary Heart Disease, CHD).

עם זאת, בהשוואה לנשים אשר לא נטלו נוגדי דיכאון, אלו המשתמשות ב-SSRI’s הראו סיכון יחסי מוגבר ב-45% להיארעות של שבץ וסיכון מוגבר ב-32% לתמותה במודלים לאחר תקנון רב-משתני. לדבריהם, השימוש ב-TCA נקשר לסיכון יחסי גבוה ב-67% לתמותה מכל סיבה שהיא (HR = 1.67, 95% CI = 1.33-2.09). כמו כן, שימוש ב-TCA נקשר לסיכון מוגבר לשבץ, אם כי ממצא זה לא הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מסבירים כי דיכאון עודנו גורם סיכון משמעותי יותר להתפתחות של מחלה קרדיווסקולארית לעומת שימוש בנוגדי דיכאון, כך שההימנעות מנטילתם אינו מעלים את הסיכון, מאחר וצעד זה יותיר דיכאון שאינו מטופל, המהווה סיכון בפני עצמו. עם זאת, הם טוענים כי באם החולה חוששת ליטול טיפול תרופתי זה, ישנם טיפולים חלופיים לדיכאון, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, CBT) היעיל אף הוא.

לצורך ניתוח הנתונים, בחנו החוקרים את הקשר בין שימוש חדש בנוגדי דיכאון ובין היארעות ראשונה של מחלת לב כלילית, שבץ קטלני או שאינו קטלני, ותמותה כוללת המופיעים לאחר ביקור המעקב הראשון. הם מציינים כי עבור הנשים שנכללו במחקר העוקבה התצפיתי ארוך הטווח הזה, ביקור המעקב הראשון היה בתום שלוש שנות מעקב, וכי עבור נשים אשר נכללו באחד משלושת המחקרים הקליניים החופפים שנערכו סביבו התבצע ביקור זה בתום שנת מעקב אחת.

החוקרים מדווחים כי סך של 136,293 נשים שלאחר גיל המעבר נכללו במחקר ה-WHI, וכי נכללו בו רק אלו שלא נטלו טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון בתחילת המחקר, ושהגיעו לביקור מעקב אחד לפחות בתום שנת מעקב. במהלך תקופת המעקב, 5,496 נשים החלו טיפול בנוגדי דיכאון. החוקרים מציינים כי הנשים אשר נטלו נוגדי דיכאון הראו רמות גבוהות יותר של כמה מגורמי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית בהשוואה לאלו שלא נטלו תרופות אלו. על מנת להתייחס לערפלנים אפשריים, חישבו החוקרים Propensity score על פי מודל רגרסיה לוגיסטי.

השיעור השנתי לאלף שנות-אדם של שבץ ללא שימוש בנוגדי דיכאון עמד על 2.99, לעומת 4.16 עבור נשים שנטלו SSRI. בנוסף, שיעור התמותה עבור אלו שלא נטלו נוגדי דיכאון היה 7.79 לעומת 12.77 באלו שנטלו SSRI. שיעור התמותה השנתיים עבור נשים שנטלו TCA היה 14.14, מוסיפים החוקרים.

החוקרים מבקשים להדגיש כי הסיכון העודף לשבץ אשר נצפה בקשר לשימוש ב-SSRI היה בעיקרו המוראגי (HR = 2.12; 95% CI = 0.80-1.83). לעומת זאת, הן SSRI והן TCA נקשרו לסיכון מוגבר לשבץ קטלני (HR = 2.10; 95% CI = 1.15-3.81 ו-HR = 2.56; 95% CI = 1.26-5.26, בהתאמה).

שאלה חשובה אותה מעלים החוקרים הינה האם הקשר שנצפה בין שימוש בתכשירים נוגדי דיכאון ובין תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית אכן נובע מחשיפה לתרופה או מהבדלים בסיסיים בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים אחרים, דוגמת דיכאון. החוקרים מבהירים כי ציון ה-Propensity בו נעשה שימוש במחקרם זה מסייע לתקנון לגורמי סיכון העשויים להסביר הבדלים בתוצאות הקרדיווסקולאריות בין הקבוצות, אולם מוסיפים כי לא ניתן לבודד לחלוטין את ההשפעה של דיכאון בפני עצמו ושל אחדים מגורמי הסיכון האחרים מזו של החשיפה לתרופות האמורות. לדבריהם, כשמתבוננים בשיעורי התמותה השנתיים בכל העוקבות, ההבדלים המוחלטים (בין הנשים שנטלו נוגדי דיכאון לאלו שלא עשו כן) היו קטנים מאוד, כך שממצאיהם אלו צריכים להישקל על מול הסיכון של תחלואה ותמותה קרדיווסקולאריות הקשורות בדיכאון שאינו מטופל לעומת הסיכון הכרוך בטיפול תרופתי כנגדו, אשר ידוע כי עשויה להיות לו השפעה דרמטית על החולה.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר התייחס לפרסום הדברים, מסכימים מומחים בתחום עם החוקרים, כי הפן הקשה ביותר בעריכת מחקרים שכאלו הינו שהחולים המטופלים בנוגדי דיכאון הינם בעלי סיכון מוגבר מלכתחילה לסבול מגורמי סיכון נוספים לתחלואה קרדיווסקולארית, עבורם קשה לבצע תקנון. הם מוסיפים כי המחקר איננו מסוגל להעריך בצורה טובה מצבים בהם החולה מתחיל טיפול בנוגד דיכאון זה או אחר ואינו מגיב אליו, תת-קבוצה של חולים אשר לטענתם מייצגת את הסיכון הגבוה ביותר לתמותה.

עם זאת, המומחים מציינים כי במחקר הנוכחי, המהווה למעשה את העוקבה הגדולה ביותר של נשים שנבדקה בהקשר זה עד כה, התוצאות מספקות מעין אזהרה חוזרת כי שימוש בנוגדי דיכאון עלול להיות בעל השלכות שליליות מסוימות בקבוצה דמוגרפית זו, וכי סיכוניו צריכים לפיכך להישקל אל מול היתרונות האפשריים של טיפול בדיכאון.

Arch Intern Med. 2009;169:2128-213

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן