ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי תנודות רחבות בערכי הגלוקוז לאחר ארוחה (Postprandial) קשורות לתפקוד קוגניטיבי לקוי במטופלים מבוגרים עם סכרת מסוג 2. המחקר פורסם בכתב העת לנוירולוגיה (Neurology).
מחקרים קודמים הראו שלמטופלים בגיל מבוגר עם סכרת מסוג 2 יש סיכוי גבוה יותר מאשר למטופלים מקבילים ללא סכרת להתדרדרות קוגניטיבית, הסבירו החוקרים, אולם המנגנון העומד בבסיס תופעה זו עדיין אינו ברור.
החוקרים בדקו האם אי יציבות של ערכי הגלוקוז לאחר ארוחה קשורה לתפקוד הקוגניטיבי ב-156 מבוגרים (גילאי 60 עד 78 שנים) עם סכרת מסוג 2, שמטופלים ברפאגלידין (NOVONORM) או בגליבנקלמיד (GLIBETIC).
החוקרים דיווחו כי ניקוד במבחן מיני מנטל (MMSE – Mini-Mental Status Examination) נמצא בהתאמה לתנודות בערכי הגלוקוז בפלסמה בצום ולאחר ארוחה, וכך גם ה- cognition composite score. שתי ההתאמות היו חזקות יותר לשונות גבוהה בערכי הגלוקוז לאחר ארוחה.
קשר זה שבין תנודות גדולות יותר ברמת הגלוקוז בפלסמה לתפקוד קוגניטיבי גרוע יותר נותר בעינו גם לאחר התאמה לגיל, לשנות לימוד פורמלי, לפעילות גופנית, לדכאון, ללחץ הדם, לרגישות לאינסולין ולמדד מסת הגוף (body mass index).
טיפול ברפאגלידין נמצא קשור לירידות חזקות יותר בשונות הגלוקוז לאחר ארוחה בהשוואה לטיפול בגליבנקלמיד, ציינו החוקרים, וירידות ב-MMSE וב- cognitive composite scores לאורך זמן היו משמעותיות רק בקבוצת המטופלים בגליבנקלמיד.
עוד עולה מהדיווח כי ה- Intima medial thicknessעלה אף הוא במידה משמעותית בקרב המטופלים בגליבנקלמיד, אבל לא במטופלים ברפאגלידין.
החוקרים סיכמו באומרם כי במטופלים בגיל מבוגר עם סכרת מסוג 2, תנודות בערכי הגלוקוז לאחר ארוחה קשורות קשר חזק לקוגניציה כוללנית כמו גם לתפקוד הביצועי ולתשומת הלב. החוקרים הוסיפו כי בקרה צמודה על ערכי הגלוקוז לאחר ארוחה על ידי תרופות נוגדות סכרת קצרות טווח, כמו רפאגלידין, עשוייה להועיל למניעת פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!