מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ינואר 2010 של ה- Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, עולה כי ילדים שלא חוסנו כנגד ווריצלה בשל סירוב הוריהם סבלו מסיכון גבוה כמעט פי 9 להדבקה בנגיף, בהשוואה לילדים שקיבלו את החיסון.
החוקרים כותבים כי העלייה במספר החיסונים הנדרש בילדות, בשילוב עם פרסומים רבים בתקשורת על קשרים אפשריים בין חיסונים ובין מחלות כרוניות, הובילו לדאגות בקרב ההורים על בטיחות החיסון. הורים רבים מתלוננים כי ילדיהם נמצאים בסיכון נמוך להדבקה, וטוענים כי מחלות רבות כנגדן מוצע חיסון הן למעשה לא חמורות. לאור זאת, בעשור האחרון עלה בצורה משמעותית מספר ההורים המסרבים לחיסון ילדיהם.
זהו מחקר מקרה-ביקורת, שמטרתו הייתה להעריך את הסיכון לזיהום משמעותי קלינית בווריצלה בילדים שהוריהם סירבו לחיסון כנגד הנגיף. המחקר כלל 133 ילדים שאובחנו ע”י רופא המשפחה כסובלים מווריצלה בשנים 1998-2008, ו-493 מקרי ביקורת מותאמים לפי גיל ומין. החוקרים התאימו כל אחד מהילדים שחלו ל-4 מקרי ביקורת. יעד המחקר העיקרי כלל זיהום בווריצלה והחשיפה שנבדקה הייתה סירוב לחיסון כנגד ווריצלה.
מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת המקרים נמצאו 7 מקרי סירוב הורי לחיסון (5%), לעומת 3 סירובים (0.6%) במשתתפי הביקורת. החוקרים מציינים כי בהשוואה לילדים שחוסנו, ילדים שהוריהם סירבו לחיסון כנגד ווריצלה סבלו מסיכון מוגבר להדבקה בנגיף ולמחלה המחייבת טיפול רפואי (OR 8.6, 95% CI 2.2-33.3, p=0.004).
לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי בהשוואה לילדים שחוסנו, ילדים שהוריהם מסרבים לחיסון כנגד ווריצלה סובלים מסיכון גבוה להדבקה. הם מסבירים כי תוצאות המחקר עשויות לסייע לרופאים ולהורים בהחלטה על חיסון הילדים.
בין מגבלות המחקר ניתן לציין יכולת הכללה מוגבלת, הטיית אבחנה אפשרית (שכן סביר יותר שרופאים יאבחנו ווריצלה בילדים שלא חוסנו), שיעור נמוך של סירוב לחיסון כנגד ווריצלה, ועוצמה סטטיסטית לא מספקת כדי להעריך את הקשר בין הסירוב לחיסון ושיעור הזיהום בנגיף בכל שנה.
החוקרים מסכמים כי המחקר מספק ראיות, שעשויות לסייע להפרכת התפיסה השגויה לפיה ילדים לא מחוסנים אינם סובלים מסיכון מוגבר למחלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!