משלב Camrelizumab עם Capecitabine וטיפול קרינתי לווה בשיפור הישרדות כוללת והישרדות ללא-הישנת בחולים עם כלנגיוקרציונמה חוץ-כבדית נתיחה וממאירות של כיס המרה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם כלנגיוקרציונמה חוץ-כבדית וסרטן כיס מרה שיעורי הישנות גבוהים והישרדות נמוכה לאחר ניתוח. לטיפולים המשלימים הזמינים כיום תועלת מוגבלת ולכן ישנה חשיבות רבה לטיפולים משולבים חדשים. המחקר הרב-מרכזי, אקראי, בחן את הבטיחות והיעילות של טיפול כימו-קרינתי עם מעכבי PD-1 בחולים אלו.

מדגם המחקר כלל 93 חולים עם כלנגיוקרציונמה חוץ-כבדית או סרטן כיס מרה (גיל חציוני של 62 שנים, 52% נשים) שעברו ניתוח במטרת ריפוי עם מחלה בשלב pT2-4 או N1M0 שחולקו באקראי לקבוצת טיפול משולב (46 חולים) או מעקב בלבד (ללא טיפול כנגד ממאירות אלא במקרה של הישנות, 47 חולים).

חולים בזרוע הטפול המשולב קיבלו Camrelizumab במינון 200 מ”ג כל שלושה שבועות לאחר מכן ניתן Capecitabine עם טיפול קרינתי.

התוצא העיקרי היה הישרדות כוללת, תוצאים משניים כללו הישרדות ללא-הישנות ואירועים חריגים. חציון משך המעקב עמד על 36 חודשים.

הטיפול המשולב לווה בשיפור משמעותי של ההישרדות הכוללת (יחס סיכון של 0.43, p=0.004) ושיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שלוש שנים עמדו על 58.2% לעומת 30.5% בקבוצת הביקורת.

חציון משך ההישרדות ללא-הישנות היה ארוך יותר עם הטיפול המשולב לעומת קבוצת הביקורת (26 חודשים לעומת 13 חודשים; יחס סיכון של 0.46, p<0.001), עם שיעורי הישרדות ללא-הישנות לאחר שלוש שנים של 40.3% לעומת 17.2%.

לא תועדו מקרי תמותה עקב הטיפול. האירועים החריגים החמורים הנפוצים ביותר בדרגה 3 או 4 כללו אנמיה (15%), דרמטיטיס משנית לקרינה (11%), בחילות (11%), תסמונת כפות ידיים ורגליים (4%) בזרוע הטיפול המשולב ואנמיה (4%), עייפות (4%) ונויטרופניה (4%) בקבוצת הביקורת.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי בחולים עם כלנגיוקרציונמה חוץ-כבדית לעומת סרטן כיס מרה ואלו עם מדד ECOG אפסי וגידולים של עד 5 ס”מ תועדו סיכויים גבוהים יותר להשגת תועלת מהטיפול המשולב.

מומחים בתחום כותבים כי למרות התוצאות המבטיחות, דרושים מחקרים נוספים בנושא על-מנת לאשר את התוצאות ואת התועלת של משטר הטיפול המשלים בחולים עם ממאירויות בדרכי המרה.

JAMA Oncol, July 2025

לידיעה במדסקייפ