מנתונים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics עולה כי שימוש כרוני באופיואידים בחולי שחמת כבד מלווה בשינוי הרכב החיידקים במערכת העיכול ועליה באשפוזים חוזרים מכל-סיבה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שימוש כרוני באופיואידים הינו במדדי מגיפה בקרב חולי שחמת כבד, דבר העשוי להוביל לאנצפלופתיה כבדית בעקבות הפרעה בהרכב החיידקים במערכת העיכול ותהליכי דלקת. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של אופיואידים על אשפוזים חוזרים ועל הרכב ותפקוד החיידקים במערכת העיכול.
המדגם הראשון כלל 200 חולי שחמת כבד מאושפזים (עם/בלי טיפול באופיואידים שהיו במעקב פרוספקטיבי באשפוז ושישה חודשים לאחר השחרור מבית החולים. אשפוזים חוזרים (על-רקע אנצפלופתיה כבדית ואשפוזים שאינם על-רקע זה) נבחנו בין חולים ששוחררו עם טיפול באופיואידים, בהשוואה ליתר, כולל ניתוח רב-משתני. המדגם השני כלל 72 חולי שחמת כבד תחת טיפול כרוני באופיואידים ו-72 חולים שאינם תחת טיפול באופיואידים. החוקרים בחנו את הרכב החיידקים בצואה, התפקודיות הצפויה (PiCRUST), אנדוטוקסמיה ודלקת סיסטמית.
במדגם הראשון מצאו החוקרים כי שימוש כרוני באופיואידים היה דומה סטטסיטית בין אלו שאושפזו עם/בלי אנצפלופתיה כבדית וזוהה כגורם לאנצפלופתיה זו בפחות מ-5% מהמקרים במהלך האשפוז. מבין 144 החולים ששרדו לאחר שישה חודשים, 82 אושפזו בשנית. בקרב מטופלים באופיואידים תועדו שיעורים גבוהים יותר משמעותית של אשפוזים מכל-סיבה (69% לעומת 48%), אך לא אשפוזים חוזרים על-רקע אנצפלופתיה כבדית (30% לעומת 41%). מניתוח הנתונים עלה כי טיפול באופיואידים ומגדר נקבי ניבאו אשפוזים חוזרים, ללא תלות במדד MELD ואנצפלופתיה כבדית קודמת.
במדגם השני זיהו החוקרים שינוי משמעותי בהרכב החיידקים במעי בקרב מטופלים באופיואידים, בעיקר בחולים עם אנצפלופתיה כבדית ואופיואידים. במטופלים באופיואידים זוהו עוד רמות גבוהות יותר של IL-6 ואנדוטוקסמיה.
Aliment Pharmacol Ther. 2017;45(2):319-331
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!