תת אנליזה של מחקר ה-DELIVER הראתה שטיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) הפחית את הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית ואירועי אי ספיקת לב בצורה דומה בכל ערכי התפקוד הכלייתי הבסיסי והאט את קצב הירידה בתפקוד הכלייתי לעומת פלסבו, במטופלים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה שמור או ירוד במקצת.
ברקע מסבירים החוקרים כי טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ה- Sodium-glucose cotransporter 2 (SGLT2) מפחית אירועי אי ספיקת לב ומאט את התקדמות מחלת כליות במטופלים עם אי ספיקת לב כרונית ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
מטרת המחקר הייתה לברר מה ההשפעה של טיפול ב-dapagliflozin על תוצאים קרדיווסקולריים וכלייתיים וההשפעה של נוכחות מחלת כליות במטופלים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה שמור או ירוד במקצת, שהשתתפו במחקר ה- Dapagliflozin Evaluation to Improve the Lives of Patients with Preserved Ejection Fraction Heart Failure (DELIVER).
בוצעה אנליזה שהוגדרה מראש של תוצאות מחקר ה-DELIVER. מדובר במחקר בינלאומי, רב מרכזי שכלל מטופלים עם מקטע פליטה של 40% ומעלה ו-GFR מוערך (eGFR) של 25 mL/min/1.73 m2 או גבוה יותר. המטופלים חולקו לקבוצת הטיפול ב-dapagliflozin במינון 10 מ”ג מול קבוצת פלסבו.
נבדקה השפעת נוכחות מחלת כליות בבסיס על האפקט של הטיפול על התוצא העיקרי (תמותה קרדיווסקולרית או החמרת אי ספיקת לב). בנוסף נבדקו השפעת הטיפול על שיפוע ה-eGFR ומשלב של תוצאים כלייתיים (ירידה ראשונה ב-eGFR של 50% או יותר מהבסיס, ירידה ראשונה של eGFR לפחות מ-15 mL/min/1.73 m2, מחלת כליות סופנית או תמותה מסיבה כלייתית).
מדידות של eGFR נמצאו עבור סך של 6262 מטופלים, גיל ממוצע 72 (SD 10), 56% גברים, הערך הממוצע היה 61mL/min/1.73 m2. כ-49% מהמטופלים היו עם eGFR של מתחת ל- 60 mL/min/1.73 m2.
ההשפעה של dapagliflozin על התוצא העיקרי לא הושפעה מערך ה-eGFR בבסיס.
(eGFR ≥60 mL/min/1.73 m2: hazard ratio [HR], 0.84; 95% CI, 0.70-1.00; eGFR 45-<60 mL/min/1.73 m2: HR, 0.68; 95% CI, 0.54-0.87; eGFR <45 mL/min/1.73 m2: HR, 0.93; 95% CI, 0.76-1.14; P for interaction = .16)
במעקב ממוצע 2.3 שנים (IQR 1.7-2.8), ההיארעות של משלב התוצאים הכלייתיים היתה נמוכה (1.1 ל-100 שנות מטופל) וללא השפעה של הטיפול ב-dapagliflozin על היארעות התוצאים (HR, 1.08; 95% CI, 0.79-1.49). עם זאת, הטיפול ב-dapagliflozin האט את הירידה ב-eGFR מערך הבסיס (difference, 0.5; 95% CI, 0.1-0.9 mL/min/1.73 m2 per year; P = .01) ומהחודש הראשון לחודש ה-36 (difference, 1.4; 95% CI, 1.0-1.8mL/min/1.73 m2 per year; P < .001).
תוצאות התת אנליזה הנ”ל מראות שהתפקוד הכלייתי הבסיסי לא השפיע על יתרונות הטיפול ב-dapagliflozin במטופלים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה שמור או ירוד במקצת. הטיפול ב-dapagliflozin לא הפחית משמעותית את תדירות התוצאים הכלייתיים, אך סך כל האירועים בשתי הקבוצות היה נמוך. עם זאת, הטיפול ב-dapagliflozin האט את קצב הירידה ב-eGFR בהשוואה לפלסבו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!