לרגל יום הכליה הבינלאומי החל ב10.3

אפרת ארמן דיאטנית קלינית ומנהלת תחום בריאות האישה בחברת כצט (CTS) על הקשר בין עודף באשלגן להפרעה כלייתית וגורמים רפואיים אחרים מסכני-חיים

אשלגן הוא רכיב תזונתי חשוב הנמצא במזונות רבים ובעל תפקיד משמעותי בכל התאים בגוף, כולל בעצבים ובשרירים (כולל שריר הלב). עם זאת, עודף אשלגן בדם, מצב המכונה גם “היפרקלמיה”, עלול להוביל להפרעות מסוכנות ולבעיות חמורות ואף קטלניות בלב. מצב שכיח שעלול לגרום לעודף אשלגן הוא תפקוד כלייתי ירוד. עקב כך, חשוב כי מטופלים עם תפקוד כלייתי ירוד יהיו עם יד על הדופק בכל הקשור לרמות האשלגן בדמם וימנעו מצריכת מזונות עתירי אשלגן.

למה רמות גבוהות של אשלגן נפוצות יותר אצל חולי כליות?

אחד מתפקידי הכליה הוא לאזן בין כמות האשלגן הנספגת במערכת העיכול לבין הכמות המופרשת בשתן. אשלגן נכנס לגוף באכילה ובשתייה, נספג בזרם הדם, מסונן על ידי הכליות ומופרש בשתן. כיוון שתפקיד הכליה הוא לסנן את הדם מחומרים שונים, וביניהם אשלגן, ככל שהתפקוד הכלייתי יורד, הפרשת האשלגן מהגוף עלולה להיפגע ועלול להיווצר מצב של עודף אשלגן בדם.

אילו גורמים נוספים עלולים לגרום לעודף אשלגן?

מעבר לתפקוד כלייתי ירוד, סיבות שכיחות נוספות לעודף אשלגן כוללות:

–          תזונה עתירת אשלגן אכילת יתר של מזון עתיר באשלגן עלולה גם לגרום לעודף אשלגן, בעיקר בקרב אנשים עם הפרעה כלייתית מתקדמת.

–          תרופות נטילת תרופות המונעות מהכליות להפריש אשלגן בשתן כנדרש עלולה לגרום לעודף אשלגן.

סיבות נוספות, פחות שכיחות, לעודף אשלגן:

–          סוכרת לא מאוזנת לסוכרת לא מאוזנת ישנה השפעה ישירה על הכליות, ובכך קשורה לאיזון האשלגן בגוף ועלולה להוביל לעודף אשלגן.

–          כוויות או פציעות קשות אחרות בתגובה לכוויות או פציעות חמורות הגוף משחרר אשלגן נוסף לדם, מה שעלול לגרום לעודף אשלגן בדם.

–          נטילת אשלגן, כגון תחליפי מלח או תוספי מזון בכמות גדולה.

–          מחלת אדיסון מחלה בה הגוף לא מייצר מספיק הורמונים מסוימים ביניהם ההורמון אלדוסטרון, המעודד הפרשת אשלגן בשתן, ובכך לגרום להתפתחות עודף אשלגן בדם.

מהי רמה תקינה של אשלגן בדם?

עבור רוב האנשים, רמת האשלגן בדם צריכה להיות בין mEq/L3.5-5.0 (קיים שוני בין מעבדות שונות).

כיצד עודף אשלגן יתבטא בחולי כליות?

לרוב עודף אשלגן יתבטא במעט תסמינים ואף ללא תסמינים כלל. במידה וישנם תסמינים, הם בדרך כלל קלים ולא ספציפיים, והם עלולים לכלול חולשת שרירים, חוסר תחושה, עקצוץ, בחילה או תחושות נוספות. התסמינים מתפתחים לרוב באיטיות במשך שבועות או חודשים רבים. אם עודף אשלגן מופיע בפתאומיות התסמינים עלולים לכלול דפיקות לב מהירות, קוצר נשימה, כאבים בחזה, בחילות או הקאות. עודף אשלגן פתאומי או חמור הוא מצב מסכן חיים הדורש טיפול רפואי מידי.

איך ניתן לאבחן עודף אשלגן בדם?

בבדיקת דם פשוטה ניתן לבדוק את רמות האשלגן בדם. לרוב, עודף האשלגן יתגלה באופן מקרי במהלך בדיקת דם שגרתית. במצב זה הרופא יבצע בדיקה גופנית מלאה, ישאל על ההיסטוריה הרפואית, על תזונה ועל תרופות. בירור בסיסי זה עשוי לגלות את הגורם לעודף האשלגן, וכך יוצע טיפול הולם. יש ליידע את הרופא המטפל לגבי מוצרים הנלקחים ללא מרשם כגון צמחי מרפא ותוספי מזון אחרים.

כיצד חולי כליות יכולים להימנע ממצב של עודף אשלגן?

כאמור, עודף אשלגן מופיע לרוב בשלבים מתקדמים יותר של מחלת הכליות. איזון תרופתי ושמירה על אורח חיים בריא עשויים להאט ואף לעצור את הידרדרות המחלה. בנוסף, במצב של עודף אשלגן, או במקרים בהם יש סיכון לעודף אשלגן, ייתכן ויהיה צורך לבצע דיאטה דלת אשלגן. מזונות כמו מלון, מיץ תפוזים ובננות הינם עשירים באשלגן ומזונות עתירי חלבון כגון בשר, דגים ועוף מכילים אשלגן בנוסף לחלבון. גודל המנה חשוב במיוחד, ולכן מומלץ להיוועץ בדיאטנית בנוגע לתוכנית ארוחות שתעניק את הכמות הנכונה של אשלגן וחלבון בארוחה על מנת לענות על צורכי הגוף. חשוב לציין כי אכילה מרובה מדי של מזון עשיר באשלגן עלולה להזיק לגוף, אך גם צריכה מופחתת של אשלגן עלולה לגרום לבעיות שונות.

כיצד ניתן לטפל בעודף אשלגן בחולי כליות?

הטיפול הבסיסי בעודף אשלגן כולל מעקב אחר דיאטה דלת אשלגן ושינוי תרופתי במידת הצורך.

לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי על מנת להגביר את הפרשת האשלגן מהגוף ולמנוע ממנו להיספג חזרה, כמו למשל:

–          טיפול במשתנים חלק מהתרופות ממשפחת המשתנים מסייעות להיפטר מעודפי האשלגן בדם.

–          קושרי אשלגן תרופה המגיעה לרוב בצורת אבקה. האבקה מעורבבת עם כמות קטנה של מים ונלקחת עם אוכל. בבליעה, קושרי האשלגן “נקשרים” לאשלגן העודף במעיים ומנועים ספיגה שלו. ישנם קושרי אשלגן שניתן להכניסם דרך פי הטבעת (בחוקן). את קושרי האשלגן יש ליטול לפחות שש שעות לפני או אחרי נטילת תרופות אחרות והן אינן מיועדות לשימוש בילדים.

–          דיאליזה במצבים חמורים של מחלת כליות, ייתכן ויהיה צורך בביצוע דיאליזה על מנת לאזן את רמות האשלגן בדם, זאת לצד חומרים נוספים שלא מפונים כמו שצריך מהכליות.

מקורות: 

https://www.kidney.org/atoz/content/what-hyperkalemia

https://www.webmd.com/a-to-z-guides/what-does-potassium-do-body