במטה-אנליזה שפורסמה בכתב העת Drugs & Aging מדווחים חוקרים על סקירה של נתוני בטיחות להערכת הטיפול ב- Sitagliptin(ג’נוביה) בקשישים עם סוכרת מסוג 2, ממנה עולה כי הטיפול התרופתי במינון 100 מ”ג ביום נסבל היטב כאשר ניתן במשך תקופה של עד שנתיים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הבטיחות והסבילות של Sitagliptin במינון 100 מ”ג ביום בקשישים עם סוכרת מסוג 2 שאצלם כידוע שכיחות ההפרעות בתפקוד הכלייתי גבוהים יחסית. לשם כך הם אספו נתונים מ-25 מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, עם תוצאות זמינות עד 1 בדצמבר, 2011. הסקירה התמקדה בחולים עם סוכרת מסוג 2, בגילאי 65 שנים ומעלה, שחולקו באקראי לטיפול ב- Sitagliptin במינון 100 מ”ג ליום (1,261 חולים) או טיפול אחר (1,185 חולים) למשך 12 שבועות עד שנתיים.
בכל מחקר, החוקרים דיווחו על אירועים חריגים חמורים ולא-חמורים שאירעו במהלך תקופת המחקר, ואירועים חריגים חמורים שאירעו בתוך 14 ימים ממנת הטיפול האחרונה של תרופת המחקר. בסקירה התבססו החוקרים על נתונים ברמת החולה מכל מחקר להערכת שיעורי ההיארעות, המתוקנים לחשיפה, של אירועים חריגים ספציפיים שאירעו לאחר התחלת הטיפול בתרופת המחקר.
מהתוצאות עולה כי סיכום כלל האירועים החריגים היה דומה בין מטופלים מבוגרים שטופלו ב- Sitagliptin ואלו שטופלו בתרופה אחרת (טיפול פעיל אחר או פלסבו), למעט שיעורי היארעות גבוהים יותר של מקרי תמותה ואירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי בקבוצת החולים שלא נחשפו לטיפול ב- Sitagliptin. שיעורי ההיארעות של אירועים חריגים ספציפיים היו לרוב דומים בשתי הקבוצות, למעט היפוגליקמיה. שיעורי היארעות נמוכים יותר של היפוגליקמיה תוארו בקבוצת המטופלים ב- Sitagliptin, בהשוואה לחולים שלא נחשפו ל- Sitagliptin (7.0 לעומת 14.3 ל-100 שנות-מטופל), בעיקר לאור שימוש נרחב יותר בתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה בקבוצת הביקורת. יש לציין שלא היו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בסיכון לתופעות לוואי הקשורות לתפקוד כלייתי.
לסיכום, מניתוח הנתונים הנוכחי עולה כי בקשישים עם סוכרת מסוג 2, שטופלו ב- Sitagliptin או בתרופה אחרת למשך עד שנתיים, הטיפול ב- Sitagliptin במינון 100 מ”ג ליום נסבל היטב, ללא תופעות לוואי חריגות ועם היארעות נמוכה של היפוגליקמיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!