סיכון מוגבר לסוכרת ולמחלת כליות בחולי גאוט (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Rheumatology)

משני מחקרים שנערכו ביוצאי צבא עם גאוט, והוצגו בכנס השנתי מטעם ה-American College of Rheumatology עולה קשר בין רמות לא-מאוזנות של חומצה אורית בדם ובין עליה של 20% בסיכון להתפתחות סוכרת ועליה של למעלה מ-40% בסיכון להתפתחות מחלת כליות.

מדגם המחקר כלל קרוב לאלפיים גברים עם גאוט, עם שתי בדיקות זמינות להערכת ריכוז חומצה אורית בדם בין 1 בינואר, 2002, ועד 1 בינואר, 2011. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 62.9 שנים, עם ערכי BMI של 30.6 ק”ג למ”ר ומעקב ממוצע של 80 חודשים. מחלות רקע עיקריות בתחילת המחקר כללו יתר לחץ דם (93%), היפרלפידמיה (64%) מחלות לב וכלי דם (30%) ועישון (8%).

אבחנת סוכרת התבססה על קריטריוני ICD-9-CM, נטילת טיפול תרופתי לסוכרת, או ערכי HbA1c של 6.5% ומעלה. המחקר לא כלל חולים עם היסטוריה של מחלות דלקתיות דוגמת דלקת מפרקים שגרונית, זאבת, סקלרודרמה, וסקוליטיס או פסוידו-גאוט ואלו שאובחנו עם סוכרת לפני תחילת המחקר.

בחולים עם ריכוז חומצה אורית מאוזן בדם, שיעור החולים ללא-סוכרת היה גבוה יותר משמעותית לאחר שנה, שנתיים ושלוש שנים, בהשוואה לחולים עם ריכוז חומצה אורית לא-מאוזן בדם (96% לעומת 94%; 91% לעומת 88%; ו-87% לעומת 81%, בהתאמה, p=0.001). בנוסף, נמצא קשר בין רמות לא-מאוזנות של חומצה אורית בדם ובין סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות סוכרת (HR = 1.19).

במחקר שני שנערך ע”י אותו צוות חוקרים והתבסס על אותו מאגר נתונים, מצאו החוקרים כי ב-2116 חולים, הסיכון להתפתחות מחלת כליות היה גבוה יותר משמעותית באלו עם ריכוז חומצה אורית לא-מאוזן בדם, בהשוואה לאלו עם ערכים מאוזנים בדם.

בנוכחות רמות מאוזנות של חומצה אורית בדם, שיעור החולים ללא מחלת כליות היה גבוה יותר משמעותית לאחר שנה, שנתיים ושלוש שנים, בהשוואה לחולים עם ערכי חומצה אורית לא-מאוזנים (96% לעומת 92%; 93% לעומת 87%; ו-90% לעומת 82%, בהתאמה, p=0.0001).

ניתוח סטטיסטי של הממצאים מאשר כי קיים קשר בין ערכי חומצה אורית לא-מאוזנים ובין סיכון מוגבר משמעותית למחלת כליות (HR = 1.43). בהשוואה לערכי חומצה אורית מאוזנים בדם, קיים קשר בין ערכים לא-מאוזנים ובין סיכון מוגבר לאבחנה חדשה של מחלת כליות ביוצאי צבא עם גאוט.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Rheumatology

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן