ליפופרוטאין a, המכונה בקיצור Lp(a), הוא סמן שהמחקר והעניין לגביו עולים כגורם סיכון קרדיו-וסקולרי, עם מספר תרופות חדשות שמורידות את רמות הליפופרוטאין הזה הנמצאים בשלבי פיתוח שונים.
בהתחשב בעובדה שרמות Lp(a) נקבעות במידה רבה מבחינה גנטית, אלו עם רמות גבוהות חשופים לסיכון מוגבר למחלות קרדיו-וסקולריות לאורך כל חייהם, כך שזיהוי אנשים אלו והורדת רמות ה-Lp(a) שלהם עשוי להיות בעלי חשיבות עליונה. אבל באילו רמות סף של Lp(a) יש להשתמש כדי להצביע על סיכון מוגבר למחלות קרדיו-וסקולריות, והאם ערכי סף אלו שונים עבור קבוצות סיכון שונות?
ממצאים ממחקר אמריקאי חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology (JACC) עוזרים לענות על שאלות אלו. המחקר, שכולל למעשה את המדגם הגדול ביותר של ספי Lp(a) שנחקרו בארצות הברית עד כה, מצביע על כך שהסף הקשור לסיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים עשוי להיות שונה עבור אוכלוסיות מניעה ראשונית ומשנית.
“אצל אנשים שכבר חלו במחלות לב וכלי דם, מצאנו שהסף שבו היה להם סיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים היה בערך באחוזון ה-70, שמתאים בערך ל-112 ננומטר/ליטר, ובאוכלוסיה שעדיין לא היה לה אירוע קרדיווסקולרי, נראה שיש קשר מדורג יותר בין Lp(a) לסיכון לאירועים קרדיווסקולריים, והסיכון הגבוה האמיתי לא נראה עד שרמות ה-Lp(a) נמצאות באחוזון ה-90, כלומר בערך 216 ננומטר לליטר”, אמר המחבר הראשי של המחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!