איזו רמה של Lp(a) מעלה את הסיכון הקרדיו-וסקולרי? (JACC)

ממצאים ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology עוזרים לענות על השאלה "איזו רמה של Lp(a) מעלה את הסיכון הקרדיו-וסקולרי?"

ליפופרוטאין a, המכונה בקיצור Lp(a), הוא סמן שהמחקר והעניין לגביו עולים כגורם סיכון קרדיו-וסקולרי, עם מספר תרופות חדשות שמורידות את רמות הליפופרוטאין הזה הנמצאים בשלבי פיתוח שונים.

בהתחשב בעובדה שרמות Lp(a) נקבעות במידה רבה מבחינה גנטית, אלו עם רמות גבוהות חשופים לסיכון מוגבר למחלות קרדיו-וסקולריות לאורך כל חייהם, כך שזיהוי אנשים אלו והורדת רמות ה-Lp(a) שלהם עשוי להיות בעלי חשיבות עליונה. אבל באילו רמות סף של Lp(a) יש להשתמש כדי להצביע על סיכון מוגבר למחלות קרדיו-וסקולריות, והאם ערכי סף אלו שונים עבור קבוצות סיכון שונות?

ממצאים ממחקר אמריקאי חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology (JACC) עוזרים לענות על שאלות אלו. המחקר, שכולל למעשה את המדגם הגדול ביותר של ספי Lp(a) שנחקרו בארצות הברית עד כה, מצביע על כך שהסף הקשור לסיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים עשוי להיות שונה עבור אוכלוסיות מניעה ראשונית ומשנית.

“אצל אנשים שכבר חלו במחלות לב וכלי דם, מצאנו שהסף שבו היה להם סיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים היה בערך באחוזון ה-70, שמתאים בערך ל-112 ננומטר/ליטר, ובאוכלוסיה שעדיין לא היה לה אירוע קרדיווסקולרי, נראה שיש קשר מדורג יותר בין Lp(a) לסיכון לאירועים קרדיווסקולריים, והסיכון הגבוה האמיתי לא נראה עד שרמות ה-Lp(a) נמצאות באחוזון ה-90, כלומר בערך 216 ננומטר לליטר”, אמר המחבר הראשי של המחקר.

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן