השוואת Rituximab אל מול Mycophenolate Mofetil בחולים עם פמפיגוס וולגריס (N Engl J Med)

בחולים עם פמפיגוס וולגריס, טיפול ב-Rituximab (מבטרה) נמצא עדיף על Mycophenolate Mofetil (סלספט) בהשראת הפוגה מלאה וממושכת לאחר 52 שבועות. הטיפול ב-Rituximab הוביל לירידה גדולה יותר בשימוש בגלוקוקורטיקואידים, אך בשיעור גבוה יותר של אירועים חריגים חמורים

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Rituximab ו-Mycophenolate Mofetil משמשים לטיפול בפמפיגוס וולגריס, אך אלו לא נבחנו אחד מול השני במחקרים קליניים. כעת הם השלימו מחקר אקראי ומבוקר, שכלל חולים עם פמפיגוס וולגריס בדרה בינונית-עד-חמורה.

המשתתפים חולקו ביחס 1:1 לטיפול תוך-ורידי ב-Rituximab או טיפול פומי ב-Mycophenolate Mofetil, אשר ניתנו בנוסף לגלוקוקורטיקואידים פומיים. התוצא העיקרי של המחקר היה הפוגה מלאה וממושכת לאחר 52 שבועות, אשר הוגדרה כריפוי של הנגעים וללא עדות לנגעים פעילים חדשים, כפי שנקבע לפי מדד PDAI (Pemphigus Disease Area Index) אפסי למשך לפחות 16 שבועות, ללא טיפול בסטרואידים. תוצאי סיום משניים כללו את המינון המצטבר של גלוקוקורטיקואידים, מספר התלקחויות מחלה והשינוי מתחילת המחקר במדד DLQI (Dermatology Life Quality Index).

מבין 135 חולים שנכללו במחקר, 67 טופלו ב-Rituximab ו-68 חולים טופלו ב-Mycophenolate Mofetil. התוצא העיקרי נבחן באוכלוסיה לפי כוונה לטפל שכללה 62 ו-63 חולים, בהתאמה. חציון מדד PDAI בתחילת המחקר עמד על 22.7 בזרוע הטיפול ב-Rituximab ועל 18.3 בזרוע הטיפול ב-Mycophenolate Mofetil.

לאחר 52 שבועות, שיעורי הפוגה מלאה וממושכת עמדו על 40% מהמטופלים ב-Rituximab ועל 10% מאלו שטופלו ב-Mycophenolate Mofetil (p<0.001).

המינון המצטבר הממוצע של סטרואידים במהלך 52 שבועות הטיפול עמד על 3,545 מ”ג בזרוע הטיפול התוך-ורידי ועל 5,140 מ”ג בזרוע הטיפול הפומי (p<0.001).

במהלך המחקר תועדו 6 התלקחויות מחלה בזרוע הטיפול ב-Rituximab ו-44 התלקחויות במטופלים ב-Mycophenolate Mofetil (יחס שיעורים מתוקן של 0.12, p<0.001). השינוי הממוצע במדד DLQI עמד על 8.87- נקודות ו-6.00- נקודות, בהתאמה (p=0.001).

אירועים חריגים חמורים תועדו ב-22% מהמטופלים ב-Rituximab וב-15% מהמטופלים ב-Mycophenolate Mofetil.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הבטיחות והיעילות של Rituximab ו-Mycophenolate Mofetil מעבר ל-52 שבועות טיפול.

N Engl J Med 2021; 384:2295-2305

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן