במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי היקף הירידה רמות hsCRP (High-Sensitive C-Reactive Protein) לאחר מנה יחידה של Canakinumab (אילאריס)מ עשויה לספק כלי לזיהוי החולים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לתועלת עם המשך טיפול בתרופה.
במחקר CANTOS (Canakinumab Anti-Inflammatory Thrombosis Outcomes Study) חולקו באקראי 10,061 גברים ונשים עם היסטוריה של אוטם לבבי לקבוצת פלסבו או אחד משלושה מינונים של Canakinumab (50, 150 או 300 מ”ג) שניתנו אחת לשלושה חודשים. בניתוח משני שנועד לבחון את הקשר בין ירידת hsCRP ובין הפחתת אירועים קרדיווסקולאריים במחקר CANTOS, החוקרים בחנו את ההשפעות של Canakinumab על שיעור אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, תמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה, בהתאם לריכוז hsCRP תחת הטיפול. חציון משך המעקב עמד על 3.7 שנים.
בקרב משתתפים במחקר שחולקו לטיפול ב- Canakinumab בהם הושג ריכוז hsCRP נמוך מ-2 מ”ג/ליטר תועדה ירידה של 25% באירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כאשר באלו בהם רמות hsCRP תחת הטיפול עמדו על 2 מ”ג/ליטר ומעלה לא תועדה תועלת משמעותית. בקרב חולים שטופלו ב- Canakinumab והשיגו ריכוז hsCRP של פחות מ-2 מ”ג/ליטר במהלך הטיפול, שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית והתמותה מכל-סיבה היו נמוכים יותר בהיקף של 31%, אך לא זוהתה ירידה משמעותית בתוצאי סיום אלו בקרב חולים שטופלו ב- Canakinumab והשיגו ריכוז hsCRP של 2 מ”ג/ליטר ומעלה.
החוקרים מדווחים כי התוצאות היו דומות בניתוחים משניים של התוצא המשני של המחקר (שכלל גם אשפוז בשל אנגינה לא-יציבה עם צורך ברה-וסקולריזציה לא-מתוכננת) ובניתוח רגישות חליפי על-בסיס חציון הירידה ברמות hsCRP, רידה של 50% ומעלה בריכוז hsCRP, חציון אחוז הירידה בריכוז hsCRP ובניתוח תלוי-מינון בקרב חולים שהשיגו את יעד ריכוז hsCRP.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!