למחלות ממאירות ומחלות לב וכלי דם גורמי סיכון משותפים ויש עדויות לפיהן טיפול בסטטינים עשוי להפחית את שיעורי התמותה. כעת, מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology; עולה כי התאמה לטיפול בסטטינים לפי ההנחיות מזהה באופן מדויק חולים בסיכון מוגבר להתפתחות ממאירות ותמותה על-רקע ממאירות.
מדגם המחקר כלל 2,196 משתתפים (גיל ממוצע של 50.5 שנים), צאצאים ודור שלישי של משתתפים במדגם Framingham Heart Study, שלא קיבלו טיפול בסטטינים וללא מחלה ממארת ידועה בתחילת המחקר. התאמה לטיפול בסטטינים נקבעה על-פי הנחיות ה-ACC/AHA ומחלה טרשתית תת-קלינית נבחנה באמצעות בדיקת CT. התוצא העיקרי היה היארעות ממאירות לאחר חציון של עשר שנות מעקב, ותוצאים משניים כללו תמותה עקב ממאירות ותמותה שאינה על-רקע מחלות לב וכלי דם.
שיעורי היארעות ממאירות עמדו על 11.2% (247 מבין 2,196 משתתפים), עם 58 מקרי תמותה שאינה על-רקע קרדיווסקולארי, כולל 39 מקרי תמותה עקב ממאירות (1.8%). בסיכומו של דבר, 37% מהחולים (812 מבין 2,196) התאימו לטיפול בסטטינים.
היארעות ממאירות עמדה על 125 מבין 812 חולים (15%) שהתאימו לטיפול בסטטינים, לעומת 122 מבין 1,384 המשתתפים (15%) שלא התאימו לטיפול זה (יחס סיכון של 1.8). תמותה עקב ממאירות תועדה ב-34 מבין 812 (4.2%) החולים המתאימים לטיפול בסטטינים, לעומת 5 מבין 1,384 החולים (0.4%) שלא התאימו לטיפול זה (יחס סיכון של 12.1). מספר מקרי התמותה שאינה על-רקע מחלות לב וכלי דם עמד על 49 מבין 812 חולים המתאימים לטיפול בסטטינים (6%) לעומת 9 מבין 1,384 חולים (0.7%) שלא התאימו לטיפול זה (יחס סיכון של 10.1). מניתוח הנתונים עולה כי ממצאים אינם תלויים בגורמי סיכון פרטניים דוגמת מדד מסת גוף, גיל, או הרגלי עישון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי פרופיל סיכון דומה ותועלת אפשרית לסטטינים במחלות ממאירות ובמחלות קרדיווסקולאריות עשויים לספק הזדמנות לשיפור בריאות האוכלוסיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!